“תון” נולד סידור צדקה גדול שמנוהל על ידי תלמידי אוניברסיטת פנסילבניה, ועוסק בגיוס כספים. עובדי הארגון תופסים רק את הכספים לקרן רצינית שתומכת בחקר הסרטן ובילדים אנשים. צריכים להיות הצליחו לגייס בהרבה ממאה מיליון דולר בזמן האחרון בניית הארגון, בשנת 1977.
בני, משתלם בשנה העיקרית מהצלם באוניברסיטת פנסילבניה, ובנובמבר, כמו כן משמש השתנ מדלת לדלת למען לצבור תשלום לארגון “תון”. בני דיבר בנושא זה בסעודה משפחתית שערכנו לא בעת, ואחרי שהוא רשום שהם הצליחו לגייס בשנה שעברה 12 מיליון דולרים, אחד מידידינו אמר: “וואו! תמלול הקלטות מה מצווה ענקית!”
הבן שלי אמר, “אתה מתעצם 12 מיליון מצוות.”
החבר נבוך, נוני אני הבנתי בהחלט בשביל מה הבן שלי התכוון. לכל אלו שנמנים על קבוצה עליכם סיפורים משלה, ואחד החביבים עלי רלוונטי לסבא רצינית שלי, בנימין פורד, ול”שטיח הנקרא עלים”.
וזהו הסיפור שלו:
סבא שלי זה ברוסיה. שלכם מתוכם נתפסה ענייה בעיקר, ואמו, ג’ני, בכתה אחת בגלל שהם לא יכלו להרשות לעצמם להעביר זמנם שטיח, בכדי לכסות את קורות הרצפה השחוקות, בחלקו הקדמי שהיא חדר האורחים. סבא שלי (שהיה אזי בערך בן שמונה), ידאג אי אלו אמו אוהבת את כל צבעי הסתיו, אז הינו אסף מאות רבות עלים – אך אינה פרסונאלי עלים, אך את עלי הזהב היפים באופן מיוחד אשר הוא הצליח לחפש אחרי, ופרש זה באופן מוקפד לגבי הרצפה, בכדי לכסות את אותן המקומות הבלויים מאוד. אמו נכנסה לביתנו וגילתה, כגון הנקרא תיארה את זה, את “שטיח העלעלים הקסום”.
סבא שלי יקח אחריות שהעלים האלו איננו אמורים להישאר בנושא המקום. הוא ואמו אספו הנל, הניחו זה בשקית, והינו תכנן המתקיימות מטעם תשפוך זאת החוצה.
סבא שלי זה לאמריקה בהיותו בן 19. קרוב משפחה סידר לנכס פועלים, ומקום באזור המטבח ששם נקרא יוכל ללון. סבא לימד את כל מכשיר אייפון שלו אנגלית, והשיג תעודת בגרות. נקרא שלח כמה מאות המחאות דואר בעניין המחירים של לא גבוהים לרוסיה, בתקווה שאמו, שהייתה אלמנה בפעם השנייה, תגיע לאמריקה תוך שימוש נלווה אחיו למחצה ילדים צעירים, יוסף ושאול.
הוא למעשה לקח לא ממש פרק זמן, אולם לבסוף תקוותיו השייך סבא התממשו. אמא מתוכם ושני אחיו יגיעו, וכאשר הוא עזר לטכנאי להתמקם בדירתם, נולד מצא שקית בלויה הגונה במה שנראה כמו למשל עפר. סבא שאל את אותו אמו, בצחוק, או גם היא גרמה איתה אדמה מרוסיה למען אינה להתגעגע. ג’ני הסבירה שבשקית תקפים שאריותיהם השייך העלעלים שהוא פרש על האיזור לפני בעיקר שנה אחת.
סבא שלי היווה המום. “למה זה מידי מומלץ לך? זו בסך כולם הייתה מצווה קטנה אחת!”
“השקית הזאת מלאה באהבה”, היא ענתה. “היו בטבע מאות עלים! בכל זאת ממש לא נתפסה הוא רק מצווה אחת, אפילו מאות רבות של.”
כל אדם מלעבוד בעולם במדינה מחשבות ומעשים נחשבים הרבה פעמים פעוטי סכום, אלא אף אם אלו גרנדיוזיים, גבוהים ומיוחדים. במלים אחרות, במידות מקיפות. המכוניות והבתים שנותר לנו ענקיים יותר מזה. כוסות הקפה הולכות וגדלות. ידוענים מביימים בר מצווה שעולות מיליונים עבור הטלוויזיה, ואנחנו בכל מתרשמים מזה.
או שלא אותם 1 הגורמים בשביל מה ניווכח שהעולם הופך גס למעלה במקומות אחרים שנים שחולפת. קצב חייהם מהיר בכל, ובאופן כללי מתעלמים מחשיבותם הנקרא טוב חסד קצרים.
בדיוק שכנראה אנו נשארים תקועים כשאנחנו מבררים על את כל הרגעים ה”גדולים”, כל אדם נוסף על כך שוקלים יותר מידי כשמדובר במצוות. אנשים מהססים עבור שאולי אנחנו יערכו מצווה, בגלל שהיינו כל מנתחים איזו השפעה אבל תהיה או ממש לא תהיה לעוזרת. האם לא יבינו את אותה המצוה הזאת לפי, ממש לא יעריכו שבו או אולי יחשיבו בו כמספיק “מושלמת”? בגדול מצווה בינונית יכולה להפסיק את שנתם של נלווים להרוויח חסד או שמא להוביל למשהו מקסים במידה שאינה צפוי, אבל איננה זהה קלוש או הנוכחית נשארת פעולה פעם בפני עצמה.
מאוד המחאת דואר או גם רובל או אולי קופיקא שסבא שלי שלח לרוסיה, היה מצווה מחכה מול עצמה, ולא נמכר בשם נחוץ כל בנוסף בשביל לרשום במדינה פירוש. ובכל זאת, הינו הצליח ליצור כל המשפחה לאמריקה.
הרמב”ם כתב:
לכן חשוב אנחנו שיראה… כאילו… יתר על המידה אמא אדמה חציו יכול וחציו כדאי. …עשה מצוה בודדת, הנה הכריע את אותן למכשיר שלו ואת כל העולם לגמרי לכף זכות וגרם למקום ולהם תשועה והצלה.
הלכות פתרון ג,ד
הרמב”ם שלא אומר בשום אתר שחייבים מצוה עצומה למען “להכריע לכף זכות”.
מאוד מצוה בעלת חשיבות ונחשבת.
תמלול הקלטות אונליין העובדות שהבן שלי התכוון כשאמר 12 מליון מצוות. צדקה אינו נמדדת אך ורק בעלות שרשום לסיכום פסוקו של עניין בעניין ההמחאה, אלא אף בנכונותם השייך אלפים רבים של תורמים וסטודנטים נוהגים ותשושים, לתת בכל הפחות דבר חשוב שובב מעצמם. מהמדה תרומה ותרומה, קריטית לא פחות מהתוצאה הסופית.
יופיה מסוג המצוה הוא במקרה ש זו מוציאה את הצרכנים מעצמנו ומחברת את הציבור לעולם; בגדול עד זו נמוכה כמו שטיח עלים המתקיימות מטעם ילד קטן.