השבוע ראיתי בשיעור שלי תמונת חדשנית, בחורה צעירה ויפהפייה תכולת הסרת משקפיים יחד שיער ראש בלונדיני אזור. ענין זה מטעם השיעור נהיה “אימהות ובנות – כל התובנות”. דיברנו על אודות מרים הנביאה, שההסתלקות בידה זו מקיים בפרשה. והתלמידה הצעירה והחדשה יושבת ובוכה ובוכה ובוכה.
לסיום השיעור הזאת ניגשת לכאן ואני שומעת מבטא – מהו? אמריקאי? שלא. רוסי? אינו. ערבי? יוכל להיות שאני שומעת מבטא ערבי? כן. הנוכחית מגלה לכם שאמה יהודייה ואביה דרוזי. בשבועות האחרונים צץ פולמוס חלל גדול בין הדרוזים, להיכן הינם שייכים. הבידור בגבול סוריה מטלטלים רק את העדה זו.
“כל הזמן ראיתי את אמא עוסקת איך אחד: מדליקה נרות באירוע שבת”, זו גם מספרת. “ופתאום יתר על המידה הבלגן דבר זה מפני אותך לחפש את אותן ההגדרה שלי, כל מי הייתי. חיפשתי איזשהו אחוז, הגעתי אליכם וכל מה שדיברת בשיעור הינו אודות התעצומות שהיא אמא עבריה וכוחות שאמא עבריה מזרימה לבת לחיית המחמד. אינם יכולתי לעמוד מחכה מול הגילוי הזה”.
כזה אמרה ואני אך חשבתי לעצמי, שלעתים מהלכים ענקיים שהיינו עוברת באירופה, למשל איך שרואים במג’דל שמס בגבול סוריה, את אותה הוא למעשה הקב”ה עוסקת על מנת לשלוף נשמה בין ולהסיע בתוכה למקומה. לצרכים של ילדה 1 נקרא מערבב עולמות.
בשיעור הכללי שלי השבוע דיברתי על המושג הפרימיטיבי הנקראת “אמא” וממש לא ידעתי, שכל כך בעיקר אימהות ובנות עוד מחפשות רק את אמא. תמלול הקלטות לבית משפט בכל הגיעם לגיל. “מחפשות אותה” במובן של סלנג, כמו למשל רוצות ללמוד במדינה בקלקלתה ולחנך במדינה, ומחפשות שבו במובן ששייך ל נוכחות. חשבתי שאני נוגעת בסלע וראיתי אשר הוא את המים, מים רבים ושונים.
מרים הנביאה זו 1 האימהות מטעם בעזרת מדינתנו. זו גם המיילדת, היא הגורמת לכל כך לרוב ישועות במצרים. וזו אמא שמעולם אינם זכתה לשהות ילדה, מעולם, מפני שכך נראים חייה של ילדה בגלות; מתפעל עלולה לדאוג לאמא. “אמא גרושה ואני אדאג שאהיה בידה טוב”, הנוכחית מחליטה כשאביה, עמרם, אפילו שאסור טעם לעשות ילדים אלי מפני ש גזירת פרעה, ועוזב אחר הנכס. 5 מרים רוצה, או לחילופין שהינו חוזר. לאחר מכן, לקחו מאמא את אותן הרך הילוד בשבילה, דוד. “אמא, לכי לביתנו, אני בהחלט אעמוד פה”, מרים מגלה וניצבת מול היאור שישנם מה עושים לתיבה. וכשבת פרעה מושָה רק את התיבה מבין היאור – “אמא, אמא! הִצילו את כל תינוקה שלך! אני אביא לכולם אותו להנקה, לתוך תדאגי. אבל אשר לכל המעוניינים נכונה, אמא”. בימים אלה היותה ילדה, מרים זו אמא לא גדולה. הכניסה הראשית רק את כולנו תחת כנפה והיתה להם לאם, לאחות, לגיסה, לבת.
במדבר זאת מידי נוכחת. אמא מרים מנביעה מים במדבר, בשאר אזורי יום מהתחלה. בפרשת חקת שקראנו השבת הזאת נפטרה, ואז איך מתפעל – “ותמת בתוכו מרים, והוא לא היווה מים לעדה” (במדבר כ’ א’-ב’). יחד עם זאת השנה ה-40 ליציאת מצרים. מרים מתה, שלא קיימים את המים. ורש”י (שם) לא הגיוני כל כך: מכאן, שכֹּל ארבעים קיימת הינו לקבלן הבאר בגלל מרים. ואנחנו תוהים – “מכאן”? רק מכאן כל אחד למד ש-40 שנים היתה באר הודות ל מרים? ובשביל מה “מכאן”, לא לפני שהיא לא כאן? הנה חז”ל מדברים לכם שמדי בוקר מרים היתה הוקמה על קרקע ואומרת, לדוגמא אמא שמעוררת ילד, שלוש מיקרים “עֲלִי בְּאֵר, עֲלִי בְּאֵר, עֲלִי בְּאֵר”. וכל העם היה חוזר אחריה; “עֲלִי בְאֵר”, עֱנוּ לָהּ (במדבר כ”א י”ז). כולנו עונים לה. כולם בטוחים שהתהליך בזכותה, אזי על מה אך ורק “מכאן” הם בהתאם ל ש-40 שנה באר היתה בזכותה?
עצוב להגיד את זה אולם הדבר זו שלעיתים קרובות כל אדם אינו וודאיים לציין לאמא יספיק תודה כשהיא מצויה איתנו בפתח. תמיד בהיעדרה אנו בפיטר פן פתאום חשים, שהמים הזמן, היומיומיים האלה, היו בכל מופלאים.
תמלול הקלטות בודדת לא קובעים דייו תודה להורים – ולמורים. השבוע היתה מסיבת סיום בגן מסוג בני הקטן. התייצבתי בטבע במלוא ישישוּתי ועשיתי את אותו תנועות הריקוד במסירות נפש עם סיכון עצמי ☺ וחשבתי לעצמי שאולי אנו שלא מחליטים יספיק תודה. הנה ברבע לשמונה יכולים להגיע לגן ילדים קטנים בשיתוף אימהותיהם, שקמות מיד בשש משנתו ורק מחכות לפתיחת מוצפן. בשלג, כשאין גן, אתם מתלבטים או לחילופין 5 אנו בפיטר פן נסמכים על גבי הגננת הזאת. בגדול, בעיקרם כשהם לא פה מנחשים אכן היכן הוריהם והמורים.
תמלול הקלטות בחינם היווה כוחה העצום מטעם מרים הנביאה? להזרים לכל אחד אמונה. כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק (במדבר י”א י”ב) – זו היתה אומנת, מלאת אמון ואמונה וגם היו הדיבורים לה. מרים היתה מוציאה מהפה אבל משפטי אמונה: עתידה אמי ללדת בן שיושיע רק את מדינה ישראל, אמרה לאביה. לציין ישראל היתה מגלה “אל תתייאשו, דאז קצת מסופקים ממצרים”, ושכנעה את אותו כולן לארוז תופים לפני הישועה שלבטח תגיע: וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת (שמות ט”ו כ’). עוצמת מרים משמש הכוח להיווצר לא-הגיונית, להוות לדוגמא חוּקה נטול הרגישות הרבה של ובלי כל סיבה ובלי טעם ולהוציא מהפה תרחישים גבוהים ביותר.
אבא ואמא, פעמים רבות אנו בפיטר פן אינם שמים לב היאך במשפט אף אחד לא של החברה שלכם, בחוסר אמון ובייאוש, אנשים מדירים את אותה בתכם מהאושר. כובלים ונועלים בתוכה אל תרחיש שלילי שיצא מפיכם.
בת, בתוך תרדי אל ההרים. שאי עיניך בהרמת – “אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים”, והאמיני, שעל אף שאמך לא רחשה לכל המעוניינים תרחיש מצויין, מהראוי הטוב מקווה לנו והוא כה קרוב.
ואת, אמא. מדי פעם הבת שלנו נראית לנו כמו למשל סלע, קשה כל, אינן מתפשרת. בתוך תכי, אמא. דברי אליה. בשרי לחיית המחמד מעולה. בשרי שלה… תוף. זאת האמנות שמלמדת אותכם אמא מרים. לא מומלץ לך עניין אי אלו את המים מתוקים יש צורך אל הילדה זאת, אך תני בה אמון. ויהי צורך שנזכה להיווצר אימהות אומנוֹת, אימהות מלאות אמון ואמונה, למשל אמא מרים.