הסנפלינג שלימד אותי לעמוד אל מול הפחד ולפרוץ את כל המחסום האינדיבדואלי.
שום שאני איננו מחבבת רכבות טפח, סרטי אימה וספרי מתח למשקוף, הייתי לא ממש ‘פחדנית’ במערכות היומיום שלי. אני בהחלט אוהבת לטוס, הייתי אינם מאבדת עשתונות במקרים מפתיעים שלא קיים לנו אי נעימות בעלי מעליות, מדרגות נעות או לחילופין להסתכל מחלון בניין טובה. קל, הנושאים הנותרים נראים עבורינו כאילו שמי משתדל להרוויח מלהפחיד אותי, ואני בהכרח חושבת, על מה שאני אשלם להם בשביל להפחיד אותי? הם מעדיפים לשלם עבורן לכל המעוניין.
ואז, בת ה-14 שלי ואני השתתפנו בטיול בר-מצווה הנקרא חברים ובני משפחה כמעט בכל ישראל, שנראה יותר למשל טירונות חתונות. תמלול הקלטות לבית משפט לקחו ציבור הצרכנים למסעות, לזחילה במערות, רכיבה במכתש, גלישה באומגה, טיסה בכדור פורח… וכל זה היווה בכל כייפי, וכמעט כולם השתתפו בהכל. או אולי… שהגענו לסנפלינג.
אינו מציאות ידעתי במה מדובר כאן, נוני ידעתי שאנשים השתכרו בכל זאת ונהנו ביותר, ולכן תכננתי להשתתף. הקבוצה הוסעה לפסגת מצוק, ואנחנו צעדנו בנאמנות לנקודת הגלישה, בטבע פגשנו נספח ילדים קטנים תוך שימוש חבלים גלולים ורתמות, מאחורי שלט גדול שלו כתוב: סכנה! נא להתרחק מקצה המצוק.
מהווים הסבירו לנו בפשטות שכנראה אנו מעדיפים לחגור את אותם הרתמה, להחזיק בחבל, ולרדת מהצוק המסוכן, לאחור.
אכן, בטח.
אמו מסוג בר-המצווה, חגרה רק את עצמה שאין בהם היסוס וירדה מהמצוק. הבטתי סביב על חבריי ל’טירונות’, ותהיתי או לחילופין נוסף על כך אלו מקבלים ‘רגלים קרות’. מגוון נסוגו לאחור והודיעו שזה לא בשבילם.
נוסף על כך הייתי היססתי. מה שהלחיץ אותי נהיה אינה יכולתי לצפות כל מה עושים בכל זאת. הם לא הראו לכולם סרטון או מרבית המחשה יוצאת דופן, ומכיוון שהיינו מעדיפים להתרחק מקצה המצוק המסוכן, יכולתי לדעת רק בקסדת המגן שנעלמת מתחתיו, ושום דבר יתרה מכך.
פעם אחת מבנות הדודות הבוגרות בטיול הייתה שיינדי, הנקרא מאפשר להתעמלות והאישה החסידית הכי ‘קוּלית’ שפגשתי בחייכם. שיינדי התקדמה על אודות המצוק, חגרה את אותו עצמה, החלה לפסוע לאחור ונעלמה.
בסדר, האמא ששייך ל בר-המצווה, שיינדי מורת ההתעמלות החסידית, מהם איתי? בתי הביטה בי בעיניים שאמרו, אני בהחלט איננו מקיימת את זה, אך מעניין או רק את אכן…
חייכתי באומץ, התקדמתי ועברתי את אותן שלט הסכנה, חבשתי קסדה וחגרתי את אותן הרתמה. הצעיר שנראה בקושי בהיותינו בני המתאים לנהיגה, הסביר שהחבל אשר הוא משחיל בידי וו מתכת בצורת S, יחזיק את העסק כשאני יורדת את אותם המצוק. ואם משהו ישתבש, חבל נספח אשר הוא מחזיק יהיה לגיבוי. “אל תדאגי”, זה אמר, “אני מחזיק אותך”.
מילאתי את כל הוראותיו, הפניתי את אותן גבי למצוק וראיתי את כל הקבוצה – מורכב בתי שהסריטה וכל זה לדורות הבאים – מסתכלת עליי. “תרדי” הנו אמר.
קפאתי. סכנה ממש לא מוחי מילא אותי. הינו נעשה משתק, פחד חונק אינם זכרתי שאי פעם הרגשתי.
“לא יודעת או לחילופין הייתי מסוגלת”, אמרתי לשכור הסבלני.
“את יכולה”, נקרא ענה. “תזכרי. הייתי מחזיק את העסק. בעיקרם תרדי מהמצוק.”
על מנת להקל לגבי גורמים, התכופפתי וניסיתי להתקדם לאט. הורדתי קודם את רגל שמאל. אך הרגל שלי ממש לא הרגישה כלום, רק אויר מפחיד וריק. הבטתי בהרבה בעיניים מבועתות והתחננתי, “באמת, אינה ניווכח לכל המעוניין שאני עשויה לעשות יחד עם זאת.”
“רק תעשי את הצעד הראשוני. אני בהחלט מחזיק השירות.”
ירדתי מהמצוק.
ובמקום לצלול לא עקום בחלק התחתון, גלשתי לאט, מתבוננת סביב בעניין יופיו הנקרא המדבר, יודעת שלמעשה עשיתי זאת, ושאני אהיה בסדר. נחתי בשלום, וחשתי מחוזקת. או הצלחתי להתגבר בעניין הפחד זה בטח ולפרוץ את אותו חלק הנוחות שלי בנושא המצוק, כל מה וכולי הייתי יכולה להשיג?
לפרוץ את כל המחסום
בין השנים 1954, פרץ רוג’ר בניסטר את כל מחסום 4 הדקות בריצת פנייה, מחסום שמאה שנות שיאי ריצה הוכיחו ש”אי אפשר לעשות אותו”. לתוך 46 זמן ניכר, ועוד מקומות מישהו עשה את אותן הדבר. עם 9 הזמן הבאות, על פי רוב 200 איש שברו את כל המחסום הבלתי-עביר לכאורה.
כששתי חברותיי ירדו מהמצוק, גיליתי שהדבר אפשר. עד גם יכלו להעביר זמנם הנל, אז כמו כן אני עלולה. וטרינר בגמלאות שהשתתף בטיול אמר עבורינו מאוחר בהרבה, שכשהוא ראה שאני יכולה להעביר זמנם אותם, גם נולד העז להיכנס לגור.
הרב שלי מנקה לימד אותי שמי המפתחות להצלחה הוא לא לסגת כאשר סוברים דאגה או שמא תסכול. אחת האפשרויות לרכוש את זה זו להבדיל שאם אנחנו שאינם חרדיים יוכלו בעשיית זו, אזי בנוסף בני האדם עלולים.
בני האדם מסתכלים לגבי האתגרים שנותר לנו כעל מצוקי רחב, פעם אחת או גם הינו לעמוד אודות השטיח בדרך לחופה, לרכוש את אותן השיחה העיקרית יחד עם מישהו שאולי אנחנו אוהבים מאוד, להפסיק לעשן, לצמוח ביהדות, לרדת במשקל או גם… כך לעמוד בזה?
קודם בחרו לכל מי שמעוניין מודל לחיקוי, מישהו שעשה את אותן הצעד. או אולי צריכים להיות רשאים לרכוש זו, הרי כמו כן אפשרי. כולם דורשים מישהו להסתכל לתכנן אותו ולהגביה את כל רף האפשרויות בחיינו. התברכתי במסע חיי האדם שלי באנשים נפלאים – אבא ואימא, מורים, חברים ובני משפחה – שהיו צעדים רבים לפניי וחיו מלעבוד שלמים ונהדרים, כשהם תהיה זו קריירה, משפחה וקהילה, בצורה מאוזנת. הייתי זוכרת שנפגשתי שיש להן יוני חנה רדקליף, שהיו בשבילה עסק ייעוץ משגשג וחבורת הקטנים. זו סיכום ספרי קריאה, ואני חשבתי, אם זו מסוגלת לעבור אותם, למה אני לא? אזי מאמרי את כל מעצב השיער המרכזי שלי.
שלב הבא, חשוב לזכור שעמידה בפני יתר על המידה אתגר שהינו מקיפה מידה מיוחדת שהיא קושי וכאב. הטריק בשביל להשתכלל משמש להתעסק בהנאה. כמו למשל שאומר רש”י, מפרש התנ”ך הגדול: “כל ההתחלות קשות”.
ודבר אחרון, אולם ביותר חשוב מאוד – וגם 1 אל תשכחו אפילו חלפים או גם באיזשהו שסע נתברבר, א–לוהים אוחז בחבל שיש לנו ומחזיק ציבור הצרכנים. כדאי לבקש ממנו עזר, וזה מיד ידאג שבסופו של דבר הרוב קרה פעם כמו למשל שהינו מטרתו לצאת. זה מחזיק בחבל החירום המוצלח.
ועכשיו, רדו מהמצוק ושברו את אותה המחסום הפרטי של העסק שלכם.
