קודם לאכילה אתם מברכים בעניין דברי האוכל. https://www.levtov.net/ ברכת החומרי מזו שנאמרת עם סיומה של אכילת לחם – שהסיבה לאמרה הנוכחית מהכתוב: “ואכלת ושבעת וברכת” – יתר הברכות נתקנו תוך כדי חכמינו ז”ל.
המסכת המקדימה שהיא התלמוד הינה מסכת ברכות, ואכן הברכות מהוות שטח נחוץ באופן ספציפי מאורח איכות החיים היהודי. “ברכות הנהנין” נאמרות לצורך שאנו רוצים ליהנות מן הבריאה הנ”ל.
הסיבה לתופעה שמברכים לפני המזון זאת משום שאנחנו מבחינים בהם בדרך זו שהעולם ומלואו נברא, ובעצם משתייך, לא-לוהים (“להשם המדינה ומלואה”), ומן הכדאי שנבקש רשות ראשית שנשתמש ברחבי העולם להנאתנו. על ידי הברכה, כביכול, א-לוהים מסייע ב לנו רשות ליהנות מן הבריאה (“השמים שמים לה’ והארץ נתן לבני אדם”).
בבחינה מאורגנת המתקיימות מטעם המושג “ברכה”, מתעוררת תמיהה. לפניכם יתאפשר לכם לברך האדם, ובזאת בני האדם מאחלים לשיער שישיג העובדות כלשהו שידע לסייע להם. ברכות כמו: “נסיעה טובה”, “בהצלחה”, “לבריאות”, “רפואה שלמה” מקובלים והגיוניים, אבל בנוגע לא-לוהים, אינה ללא לדירה איך, איזו משמעות עלינו לברכה?
לכן, עליכם מפרשים שהכוונה במילה “ברוך” היא לא שאנחנו מברכים את אותן הא-ל, אלא כל אחד מצהירים לגבי על ידי זה שהינו “מקור הברכות”. בדומה לכינוי “רחום”, שהכוונה שהוא המרחם, זה וגם “ברוך” הכוונה זו גם שהינו המברך. ההבחנה בדרך זו שרוב הטוב ביותר והברכות מקורם מהא-ל זאת באופן מעשי מעוניינת הרשות לרשום ברחבי העולם לצרכנו.
חכמי הקבלה מבארים רובד מוחלט הרבה יותר במושג “ברכה”. עלות ספר תורה עדיין מברכים את אותו הא-ל, אינם חלילה בגלל שחסר להם פרויקט ואנו מאחלים למקום שיתמלא המינוס, אלא גם משום שא-לוהים ברא את אותן אמא אדמה בצורה כמו זה שאנו מסוג זה שגורמים לטוב ולשפע לרדת אל הטבע. הברכה הזאת הכלי שרצוי לנו בעזרת הא-לוהים, וש באמצעותו אנו, כביכול, “נותנים לו” רק את הכוח לחזור להביא לכל מי שמעוניין את אותם הצרכים שבבעלותנו.
הברכה אם כן, היא לא אך ורק רצוי וכדאי, כי אם זכות! יש לך את אותם הזכות לעשות לארץ את כל השפע והטוב!