ממסיבות חג המולד במעונו הלבן לאתגר התפילין.
העובדות יכול להיות שיהודי רחוק מהמסורת ומפיק התוכנית “בוקר נכונה אמריקה” המתקיימות מטעם פועלי חברת ABC, יגיע במסעו ממסיבות חג המולד בביתכם הלבן והליכה בחולות לפני הסעודית, עד לתפילה במניין בביתכם כנסת?
המענה הקצרה היא: בעזרת לרוב מאמצים והרבה מהמורות שאינה צפויות במסגרת האמצעי. אני יהודי יהודי דתי – פעיל ליברלי בתקופת בוב דילן וההפגנות נגד המלחמה. קראנו בשבילנו “דור מזל דלי” – אַקוֶּורִיאַס. עמדנו ליצור שוב פעם את כל האנושות. בני דורי השליכו מאחורי גוום את כל הממסד. פסלנו רק את המדריך והחוקים. האמנו שנוכל לשכתב יאריך את אותם ההיסטוריה. חשנו שביכולתנו לרענן אחר עתיד האנושות כולה. 1 הקרבנות מסוג גישתנו הינה הדת. היינו מרוכזים באופן מיוחד להפליל מהראוי דת מאורגנת. תחושת ה”שחרור” נתפסה משכרת; ואנחנו האמנו שנוכל להימלט מעברנו.
הצטרפתי לחבורה הנודדת הנוכחית בעזרת התלהבות גדולה. הייתי אקטיביסט אל מול מאבק, עבדתי לפני ראלף נאדר וייסדתי מעבדת טלפונים יחסי אורח בשכונה וושינגטון.
חבריי בתקשורת שיש שותפים לערכים שלי, לדוגמא נוסף על כך להשקפת עצום. בין השנים 1988 הוצע לי להמצא מפיק התוכנית “בוקר מושלמת אמריקה” של פועלי חברת ABC בוושינגטון. היוו אלו מלעבוד מרגשים בייחוד.
הוזמנתי לדינרים עצמאיים בוושינגטון, התחככתי יחד בעלי בסיסו של ואנשים מפורסמים. נפגשתי אינדבידואלית יחד מהמחיר הריאלי נשיא, מג’ראלד פורד ועד לביל קלינטון, ויכולתי לדון בתחומים רבים יחד עם מנהיגים עולמיים למשל מרגרט תאצ’ר ואריאל שרון. בתור המפיק ששייך ל בית המגורים הלבן והפנטגון, ראיתי מקרוב את אותה ההיסטוריה בהיווצרותה. הצטרפתי למסעות נשיאותיים וסיקרתי תסיסה אזרחית וקונפליקטים שהגיעו עד לשימוש בנשק. עמדתי בגדר האש בניסיון הפיכה בפנמה, הגעתי לאתרי התהליך שהיא תאונות מטוסים, דיווחתי בעניין טיסות לחלל מקייפ קנאוורל, סיקרתי אחר פסגת G-7 בטוקיו והפקתי מהדורה נאה בהשוואה ל טרור משארם אל-שייך. אני בניקרגואה האם הסנדניסטים נפלו, והתגוררתי בהונג-קונג כחלק מ החזרתה לסין.
אחד הרגעים הממשיים באופן מיוחד שלי, נעשה שידור לייב מכובד ששייך ל ABC, עם 5 ימים מנורמנדיה-צרפת, לרגל עת השנה החמישים לפלישה הרצינית לנורמנדיה. ערכתי בערך מאה ראיונות בשיתוף מוסמך צבא מימי מלחמת אמא אדמה השנייה ובעל יוצאי צבא שהשתתפו בלוחמה, מכיל גנרל נאצי שהוביל רק את דיוויזית פאנצר – מחלקת הטנקים, שהייתה באזור הקרוב במיוחד לשיער נחיתת במחיר הברית בנורמנדיה. כששוחחנו בשקט בעניין המלחמה ועל אודות הפלישה, ישבנו שנינו רחוק לא ארוך הינו מזה, כאילו בני האדם לפרטים נוספים עמיתים נוהגים. חצי מאה קודם לכן, הוא למעשה הינו מחסל אותי.
אני זוכר את אותו ביתית הם חוף נורמנדיה במעונו הקברות האמריקני, ב-6 ביוני 1994. הייתי זוכר שהתרגשתי באופן מיוחד מתוך המצבות שנשאו עליהם מגיני משה . אנשים רבים מהם שיש ילדים קטנים בני 18-20. באותה תקופה, בכלל אופן, שמרתי את זהותי היהודית שמורה ומכוסה כהוגן. קיבלתי כרטיסי ברכה לכבוד חג המולד מחברים, הוזמנתי למסיבות חג בדצמבר ואף השתתפתי בכמות בידור ובילוי חג מולד בביתו הלבן.
נישאתי לאישה נוצרית אפיסקופלית. אביה היה דיקן בכנסייה פשוטה בדנוויל, וירג’יניה. היהדות שלי הינה סגורה בארון, והדלת נעולה טוב. למרות זאת, נשמעה מהדירה החדשה חריקה מסויים. אפי’ שהייתה לכם פועלים בתוכה הרגשתי שאני מממש את אותו ביתית, קריירה מסתיימת בהצלחה, קרובי משפחה וחברים יודעי דבר וחיים נוחים, חשתי שמשהו ללא. אני, וכמה חברים וקרובי משפחה נעבר לכך, פתחנו אז בתרבות חדשנית, מרדנית במידת מהו, המתקיימות מטעם איתור את אותן מהו שכינינו “רוחניות”, ודבקנו בילידים אינדיאנים-אמריקנים בתקווה לקבל איך רסיסי רוחניות.
אני? אינדיאני?
באחד מערבי נופש הביקוש הזה, מצאתי את פרטית באחוזה ניו-יורקית צפונית בבעלותו מטעם אף אחד חברות עשיר, שטען שגילה אחר “נשמות” הילידים האינדיאנים. נתפסה אותם אחוזה נרחבת, שבו הקים המשתמש נלווה אוהלים אינדיאניים בולטים. בערב, הייתה בכל שיער מדורה, ואנחנו זימרנו שירים אינדיאניים שאין היא מקובלים, אוחזים ידיים באתר שאחד הכוכבים. יש אפשרות ש הוא למעשה התאים לאחרים, נוני את העסק זה השאיר אדיש. הערב נגלה לא טבעי ומאולץ. לא לפני הרוב, אף אחד מעמנו אינה היה ממוצא אינדיאני. נולד הינו כולו חיצוניים כמעט לכל הקשר שהוא – חוסר חיבור סמיך. שם, באחוזה, גמר תם “גיליתי את כל אמריקה”: “היי, אני יהודי, אינה צ’ירוקי, בן לקוטה עד אינדיאני. השבטים שלי אינם חיו בערבות צפון אמריקה. הינם חיו בירושלים, לצד נהר הירדן”.
וכאשר התחלתי להניח לגבי זה, הבנתי שלמורשת שלי עלינו “קולות מן העבר” משל עצמה, מן הקולות הקדומים מאוד והחכמים באופן מיוחד שבכל הזמנים. היו למקום שמות לדוגמה אברהם ויצחק, רות ואסתר, משה ודוד. במונחים שהיא שיווק מודרני, המנהיגים הרוחניים האלה יכלו להיחשב פושטי רגל. אינם בהכרח הציגו את כל האקזוטיקה מטעם המזרח אם את כל טעם החידוש מטעם השאמאנים או לחילופין הזרימה. צריכים להיות שימשו מקום מההיסטוריה המערבית ה”מגעילה” והמאוד איננו זוהרת שברשותנו. זה היו אזור מימים אלו שלו ניסינו חבריי ואני להימלט. התעלמתי מהיהדות שלי ומאז הבר-מצווה. ובכל זאת, נראה שעכשיו הזו מסקרנת אותי. יש אפשרות ש רק הבדל חייו איפשר עבור המעוניינים לאתר את אותם שורשיי מאריך.
במחירי באותו זמן, ביקשו ממני לערוך תשדיר בעל שם טוב המתקיימות מטעם בוקר מצויינת אמריקה במערכת הסעודית. הינה יחד עם זאת מתבצעת ששייך ל מלחמת המפרץ הראשונית. אינם נהיה יתאפשר לכם לקבל כעת ויזות. או אולי אודותיו תקופה אינם איפשרו לאנשי תקשורת מערבית להגיע לממלכה הסעודית. להשגת את אותו הוויזות התרועעתי בעזרת פקידים סעודיים בכירים. התיידדנו, והוזמנתי לבדוק ויזה. כשבחנתי את אותה הטופס הסעודי, גיליתי שישנו אתר במדינה חשוב מאוד לתלות את אותה דת הפונה. בכלל חיי, מעולם, אינה ביקשו ממני לחשוף את זהותי הדתית. דבר חשוב רישרש במקום היהודי.
איננו היה ישאר גאון בשביל להבין שאם אגלה את אותה חרדי, לא כיבוד להתחיל לגור למדינה. איך אני בהחלט נועד לעשות?
התייעצתי עם המפיק הביצועי שלי בניו-יורק, והסכמנו שרוב הקבוצה תשאיר את אותה שורת הדת ריקה. בעיקרם כדי להיווצר יודעים, הינו התייעץ בעלי נשיא חדשות ABC ובנוסף גם הוא למעשה תמך בצעד הנו.
החזרתי לשגרירות את אותן טופסי רוצה הוויזה, ללא כל הזהות הדתית. נודעה זה הפעם הראשונית במערכות בו חשבתי בעניין מקומי בעולם כיהודי. הקופסה שלי התחילה לרשרש בקול רם יותר מזה. הסעודים איננו שימשו בהרבה מהמדה שבעי רצון מהטפסים הבלתי סדירים שבבעלותנו. התנהלו שיחות, הינו למשקוף והיו דיונים, אבל עם סיומה של פגישות שונות ומשונות מספור, אישרה השגרירות את כל הוויזות. השיקולים המעשיים ניצחו: הסעודים שיש נדרשים לסיקור מסוג הטלוויזיה האמריקנית בהרבה יותר מאפשר לידיעה לאילו דתות השתייכנו.
מכיוון שעמדתי לצאת למזרח התיכון, החלטתי לבקר אף בישראל. כמו כן הוא למעשה אינו נמכר בשם יתאפשר לכם. מחיר ספר תורה יעצו עבורנו באופן מוקפד, שאם הייתי דורש לבוא אליו, הייתי חשוב לזכות ב פספורט אמריקאי נספח. ויזת כניסה לישראל צריכה לנעול בפניי נסיעה להפריד עיקרי מהעולם, ולמעשה בכל המזרח התיכון. מחדש, זאת הייתה תזכורת בעניין מקומי ברחבי העולם בתור יהודי. וכו’ רעשים. קיבלתי דרכון אמריקני סטרילי, תמיד לנסיעות לארץ ישראל. יצאתי לארוע הסעודית, בלוח ביליתי 5 חודשים בסיקור עושה “סופת מדבר”. שלא תטעו, הנו איננו נעשה פיקניק. היינו בחדר מלחמה. היינו בה מוסלמית. וחוץ מזה, אני בהחלט חייתי בטבע בסודיות כיהודי. פתח הארון נסגרה מתאים בהרבה יותר.
נוני, היוו אפילו 5 תוכניות בידור. בשהותי שבו יכולתי – בעמידה בתור מפיק המתקיימות מטעם ABC, אינו כ יהודי – לשוחח על אודות מוצרים לא מעטים הקשורים למזרח התיכון בשיתוף ערבים. הרי למדתי שכל העילית הערבית מתעבת בלבה את אותם הפלשתינים, ואני לרוב הנל באופן העדינה באופן ספציפי שאני יכול: הינם מחשיבים את זה כעצלנים, חסרי תושייה, מושחתים וחסרי תקווה, בצד הלא מתאים השייך ההיסטוריה (באותו זמן הפלשתינים תמכו בפלישתו של סדאם חוסיין לכווית). למרבה הפלא, אנשים רבים העובדות ביטאו גם הערכה מיוחדת לארץ.
כשנסעתי לארץ ישראל, מסיכות גז וחדרים אטומים היו צו השעה. אזעקות נשמעו בכל מקום לפני. קניית ספר תורה זאת, ההוד והמשיכה הרוחנית שיש מהממים. הרגשתי כאילו חזרתי לביתנו.
עבור כמה שנים זכיתי להצצה שונה אל תוך הדבר בשם ‘להיות יהודי במדינות שונות בעולם מסוג ימינו’. הייתי בקרקאס, ונצואלה, עבדתי למטרת מישהו, וכפי שהתגלגלו הגורמים, נשארתי בו ב”ימים הנוראים”. חבר ידע רב אותי לכל המשפחה יהודית, שקיבלה ההצעה בברכה לביתה, וקנתה לנו מקום שראוי במעונכם החליטה לחוקק בקרקאס.
הוזמנתי לסעוד בבתיהן ששייך ל משפחות אחרות. בכל מקום מפגש וארוחה, עלתה במדינה שיחה. הוגו צ’אבז, נשיא ונצאולה, פיזר בערך כמה איומים סמויים כלפי הקהילה היהודית בתבנית הרפתקה הבחירות האחרון שלו. השיחות אחת הוונצואלים באותן סעודות שימשו כל הנשים מגוונות ונשמעו בערך ככה, בקולות מהוסים: הוצאתם את ילדים קטנים שלכם מהמדינה? איפה כל אחד מתכננים לחיות? איזו מדינה נראית לך מתאימה? אנחנו משלימים את אותו הכסף לארצות-הברית? זמן מסויים תעמידו את אותה המעון של החברה שלכם למכירה?
יחד עם זאת נודעה, אולי כן ואולי לא, היא קשר שבוצעה סביב אביזרים נלווים הסעודה היהודיים בגרמניה בראשית שנות השלושים. רצוי הינו לצפות את הפחד והדאגה בפניהם ובעיניהם הנקרא הנל יהודים ונצואלים. הגיהינום דאז לא זה, נוני אפשרות להרגיש בה ממקומך. אני מוכרח למצוא את מקומי הפרטי כיהודי. אף אחד לא אני? הדבר העבר שלי?
“שופינג” שהיא בתי כנסת
זה, בין השנים 2002, יצאתי ל”שופינג” הנקרא בתי כנסת. התגרשתי מאשתי הנוצרייה ונישאתי ליהודייה. אם כן, חופשה מציאת את אותן מקום כנסת אינו קל מאוד למשל שזה נראה. הנו שלא נופש אתם יכולים, במיוחד או העובדות שאתה מבקש נקרא לבדוק שייכות. חיוני בענף של הסוגים השונים של מבלבל השייך טעמים יהודיים.
בין היתר, עיצבו בני “דור מזל דלי” שאליו השתייכתי, מסה המתקיימות מטעם יהדות רשמית, רוויה בשינויים מסוג “פוליטקלי קורקט”. אני בהחלט זוכר שפעם ביקרתי ב”יום פתוח” בטמפל הרפורמי. נשיא מרחב הכנסת נראה גאה סופר בבַשרו שגברים אינן חשוב לחבוש כיפה או לחילופין ללבוש טלית בתפילות השבת. הינו החשיב יחד עם זאת כנקודה מאוחדת לקידום המכירות. יתכן ו, אבל עבורנו הינו העביר שדר שהן אינן, אפילו המדריך הפשוטים סופר שימשו עול חלל גדול מהראוי לצורך הקהל הזה. אצלי, לעומת אנשים אלה, הבעיה באופן מיידי ממש לא נתפסה פחד ממחויבות.
בסופו של דבר הצטרפתי למוסד כנסת קונסרבטיבי ושאלתי את הרב עד נולד יהיה מסוגל להקדיש לכם מעט פרק זמן, וללמד השירות איך מניחים תפילין. התגובה מהצלם הייתה מאכזבת למדי: זה המליץ לכל המעוניין לעשות ספר, ואם הם יהיו לכולם עדיין שאלות, לגשת אל עורך הדין. באותה כמות יהיה מסוגל נעשה לומר: “קח לפרטים נוספים אקמול ותתקשר לעולם מחר בבוקר”.
ואז, נתקלתי במעונו כנסת אורתודוכסי, ‘תלמוד מלאכה מוקיר שלום’ בוושינגטון. בעל מימדים מקום החדרת דבר זה, שמואל הרצפלד, באופן כללי שלא קיים תקלה ברחבי אירופה. יתכן ו נולד צודק: נדחיתי על ידי אדיר אודות התפילין, ובקידוש הבכור שלי ב’אוהב שלום’, שאל ההצעה הרב או גם רצוי לאתגר את העסק ב”משימת התפילין”. ההנחיות המכריעים בתהליך התקינו, שאם אגיע לשלושים פעמים רבות בגלל ששים תפילות שחרית, אקבל זוג תפילין חינם. ו”כן, בטח, ההוראות כלולות במחיר”. הרב וחברים רבים ומגוונים בקהליה עזרו לנו בחביבות בעשיית אותם כמו שצריך.
במקרה ספציפית הסכמתי לכך כיוון האתגר, ובאמת, למדתי יותר מכך על גבי תפילת שחרית וכיצד לדמיין תפילין. אבל, כשהתפללתי מדי בוקר, גיליתי שעובר עלי בניה מחדש של שני. כאן, פתחתי אחר הסביבה בדרך שונה. כבר ממש לא חשבתי לגבי החשבונות, אם העשייה, אם תוצאת משחקי הספורט האחרונים. בהם, מצאתי אחר פרטית שאנחנו אחר איכות החיים בשיטת נפלאה. בסקטור בדברים הארציים, התמקדתי מדי בוקר בדברים המכריעים במהלך החיים. וכמו הנקרא, ירוקה מכול התיקונים הקוסמטיים, היהדות האורתודוכסית נוגעת בנס הסביבה – מנס התורה של החברה ועד לתפילות היומיום.
כעת, מדי בוקר אני מזכיר לעצמי את אותם הנצח:
“אדון רוב, אשר מלך קודם לכן כל יציר נברא”.
אני מעוניין מא-לוהים חוכמה:
“חָננו מאתך חכמה בינה ודעת”.
במקומות אחרים בוקר הייתי נזכר בנשמה:
“א-לוהי, נשמה שנתת בי טהורה הנוכחית. החברה שלך בראתהּ, אתה יצרתהּ ואתה נפחתהּ בי…. ממחיר השוק עת שהנשמה בקרבי, סגנון אני לפניך…”
הייתי מתפעם מהפלא שבכל זריחה:
“ברוך כל אחד… המשפיע לשכוי בינה להבין 1 מספר ימים ובין לילה”.
ומדי בוקר, נזכר בפלא הזמן עצמם:
“מודים אנחנו לנו… בנושא נִסֶיך שבכל ימים עמנו; ולכן נפלאותיך שבכל זמן…”
עמדתי באתגר התפילין וקיבלתי זוג צעיר תפילין אידיאלי, ואני אפילו מכר במעונו כנסת אידיאלי. נוני, השתתפותי בחוויה היהודית העניקה לי פרויקט יותר מכך חיוני: את אותם המשמעות של איכות החיים עצמם.
*תורגם והובא לפרסום ברשות, פעמים רבות בגלל ou.org