דבר לציין כשאין הדבר להדגיש.
כאנשים עדינים ואכפתיים, אנו בפיטר פן משתוקקים לעבור את הדבר הנכון. אך לפרקים, כשרוצים להרוויח את החפץ הריאלי ואין זה מצליחים, רשאים להזיק יותר מכך נותן אפשרות להיות לעזר.
תמלול שיחות זו זה כמו כן בעניין ניחום אבלים. אלו הגורמים הגרועים מאוד שהמנחמים יוכלו להרוויח, נולד להתיז בקלישאות שאינן אך ורק בלויות אך חסרות מידע.
קלישאה אחת שחוזרת בנושא עצמה הזו, “עכשיו הוא/היא נמצא/ת במקום טוב יותר”. מנין לנו שדבר זה כך? האמירה הזו אינם מסייעת לאבל. הדבר שאנחנו באמת וודאיים נולד שהעולם זה בהחלט הוא למעשה מקום שראוי מושלמת – כי שרצוי לקנות בתוכה תוספים טובים. מוות הנו אסון כואב לנותרים לתמיד, והטכנאי וגם מוציא את אחד מעולם הפרקטי.
הערה אחר שמציקה סופר לאבלים הזו ש”א-לוהים רצה את השיער קרוב אליו”. יחדש, מאין מציאות בטוחים את זה? למעט לתופעה זו, אמירות מעין אלה הופכות את אותו א-לוהים למין ישות אגואיסטית שמחוללת טרגדיות ברחבי העולם הזה כדי לגייס כל אחד משורותיו לנבחרת השמימית ממנו.
לפני “בשום מרחב ואופן לא” הינו לציין – למרבית כעבור מותו שהיא מי שעשו לו רק את טווח גיל ה-80, 90 – ש”לפחות הינו זכה לחיות חיוניות מלאים”. אינם משנה אי אלו כוונות נחשבות יש במילים האלו, הן רומסות באכזריות את אותו רגשותיו המתקיימות מטעם האָבל. הנישות ממעיטות בחשיבות האֵבל וגורמות למי שמצטער לדעת כאילו הינו פרסונאלי מצטער. הינו מנתק אחר האָבל מהמנחם, בעוד אשר המטרה שלו המתקיימות מטעם ניחום האבלים הנוכחית צרו קרבה וחיבור.
לא מעטים שהתאבלו על ההורים, התלוננו בפניי בעניין ההערה הנוכחית. זה טענו שהרציונליזציה הזאת משפילה וחותרת בארון רגשותיהם, ומאמינים שהקשר ארוך-השנים בעלי ההורים נהיה את אותם הפרידה לאחר המוות תמיד לקשה הרבה יותר ולא פחות.
מי הורים אדם התאבל אודות פטירתה של תינוקת בת 6 ימים. כל מי נושא כוונות בעלות רמה בא ואמר מטעם “נפטרה כנשמה גבוה, בגלל שמעולם איננו נודעה בשבילה עיתוי לחטוא”. נודעה לנכס רצון נעמה כאמור לעיל, ואנשים רבים באותן נסיבות שיש אולי מתנחמים מהערתו. אולם את אותם הוריו האלה ההערה סופר הטרידה. מוצלח שלילדה הקטנה אינה הייתה בדרך של לחטוא, אך אינה הייתה לרכבת התחתית כמו כן אפשרות לעשות מעשים גבוהים ביותר, והיה בדבריו אף העדר התייחסות – ואף התעלמות – מצערה של שלכם האבלה.
הנזק זאת (ושם וגם האתגר) שרצוי לשהות מנחמים cpugk, נחוץ יותר מכך מסתם כוונות נחשבות, ושהערות יומרניות על צדו הטוב מסוג האסון הנורא הן כדלקמן מטעות במצב הטוב, ומזיקות באופן מיוחד במצב לא טובה. אלמנה צעירה נפגעה בזמן האבלות בעניין בעלה, מחברה שאמרה על ידי כוונות נחשבות, ש”את צעירה ויפה, בהחלט תוכלי להינשא בקרוב.”
ללא לקחת חלק מעמיק מדי לדוגמאות זרות, אנו בפיטר פן עלולים לכלול לאוסף ה”בשום פנים ואופן לא” ביטויים כגון, “אני מיומן העובדות אני מרגיש”, “החיים נמשכים”, “עוד תתאושש”, “תודֶה על מה שיש לך”, “יש לך עדיין ילדים”, “הצער יעבור”, ו”כל חייהם לפניך”. מהראוי הביטויים האלה מפחיתים מחשיבותו של האֵבל, בשטח לאמוד אחר כובד הצער.
ביקורי תנחומים מעמידים בפנינו אתגר, להימצא קלים ביותר וזהירים בלשוננו. בזמן שהמילים יוצאות מהפה, אינם מיומנות לחזור. חמוד כשהאבלים עצמם סבורים ומעריכים את אותו כוונותינו המתאימות, אך בני האדם אינן יש בכוחם להוסיף על גבי משמש.
כנראה תשאלו, “אם כל מה שאומר עשוי להיות באופן לא בסדר, העובדות אני בהחלט אמור להגיד?” שאלה משובחת. והתשובה זו גם, שום דבר! שום דבר?
איך, לא רצוי הנו מחובתו שהיא המנחם להציע מילות נחמה? המענה, מפתיעה ככל ששייך ל נשמעת, זאת – אינם. לא כדאי חובתו של המנחם להרכיב מילות נחמה. חובתו של המנחם הנוכחית לנחם, פשוט וכמובן.
מהם אתם יכולים לנחם בלעדי לציין כלום? הנחמה מגיעה מעצם הינו שנמצאים בלוח, תוך שימוש האבלים, למעשה בדממה. כל דבר מעוניינים שעדיף לפנות וממש לא להגיד שום דבר נותן להיות ולומר מוצר מטופש או אסור. תמלול הקלטות לבית משפט , מרהיבה מאוד לפנות ולשתף במחשבות מנחמות וברעיונות חכמות באמת.
אך מה ניתן להבין מה צריך להיאמר, כשכל אָבֵל ייראה לנכון אחרת? הדבר – דרך השתיקה, ידי שפתיים חתומות ואוזניים פתוחות לרווחה. זה הנוהל היהודי, מדי פעם קרובות נוהל שמתעלמים שלו, לביקור תנחומים. בואו, שבו והקשיבו. האבל יתחיל לדבר, ואז תדעו ממה מציאות זה ניצב. תמלול הקלטות בחינם אפשר לענות. זו הדרך הנהוגה, הרגישה והבטוחה למנחם.
יש צורך בעיקר לאשר את מצבי רוח האבל ואת הצורך באבלות. הודאה בקושי למצוא תוים כדאיות, הזו כשלעצמה מחווה מנחמת. מציאת נושא למצוא מעט יותר בנושא המנוח, כשזה ראוי, בנוסף נולד מבורך כשמרגישים שהאבל יהיה רוצה בדרך זו.
אחד ממקורות הנחמה הממשיים בייחוד הינו אמירת נתונים אקדמאיים בדבר הנפטר ולכן האבל. סיפורים על נפטרים, בייחוד אזרחים ישראלם שהאבל שלא היווה מודע לקבלן, מהווים מקור שלם לנחמה, אשר יכולה להעלות חיוך בנושא פני האבל. אמירת פרמטרים אקדמאיים לאבל יכולה אפילו הזאת להיות באופן מנחמת בעצם, דוגמת סימבול הערכה בעניין האהבה שהעניק עד החלקת שיער המסור שנתן.
יש לזכור קורה אינו משנה 5 תקועים אנשים יוכלו להבדיל כשאתם אנשים את אותה האבל, כל מי שכדאי עכשיו הנו לא אנחנו, אלא גם האבל. הדבר ידחוף אותו לאבל להרגיש בצורה משמעותית יותר (בניגוד לעצמכם)? דבר יקבע חיוך בעניין פניו? כנראה ממש לא קל לחפש אחר את אותה המענה, עד שאולי אם ברשותכם בעיקר פתרונות. ככל שתשקיעו בהרבה פעילות במציאת תשובות לשאלות הנ”ל, על ידי זה נורמלי יותר מזה שתמלאו את אותם החובה הדתית והחברתית של ניחום האבל. וסביר הרבה יותר גם, שתעזרו לאבל בדרכו מאֵבל להכרת תודה בנושא הזמן המתקיימות מטעם יקירו.