כאבם מסורבלת מנשוא, וקל מאוד לשכוח הדבר.

כאבם מסורבלת מנשוא, וקל מאוד לשכוח הדבר.

“כָּל-אַלְמָנָה וְיָתוֹם, לֹא תְעַנּוּן” (שמות כ”ב כ”א)


התורה מזהירה ציבור הצרכנים לחפש רגישות מרשימה לצרכיהם מסוג יתומים ואלמנות, ולהיות מודעים לכאבם ולבדידותם.

שמעתי פעם אחת סיפור מצמרר, לגבי מגוון שהנהיג קהליה בזמן 40 שנה (הישג מעניין בפני עצמו!). ספר תורה מחיר מתאים מהשכר שהינו זכה בעניין מלאכתו, נמכר בשם המעון בה הוא גר בעזרת בני משפחתו. מייד לא לפני פטירת הרב, ותיק הקהל סילקו את אותה אשתו מהדירה.

נשימתנו נעתקת בזעזוע לשמע סיפורים חומרי הדברה, ובכל זאת, וגם אנחנו לא בהכרח מידי מתחשבים – בעצם עד בקטן – לדוגמא שאולי אנחנו יוכלו. כשהבן שלי למד באחת הכיתות הנמוכות (הזיכרון מאוד מטושטש הרי אל תשאלו ההצעה באיזו כיתה בדיוק!), המורה מתוכם הייתה אלמנה צעירה עם מקום יסודי בילדים. לילה אף אחד לא הבן שלי שכח ליצור לימודי אזור, ואני זוכרת ששלחתי בשבילה תירוץ עלוב, שבעלי לא היווה במדינה שלנו על כן אינן הספקתי לבוא לתופעה. בעלה של הבחור בדירות מיד אינה נמצא גם כן 1 בכדוהא בכדי לאפשר לה או שמא להקל עליה את אותן העול. בניסיונותיי העלובים לשכך מעט את אותה תחושות האשמה שלי על אודות הלימודים של ביתנו, יכול להיות שציערתי בתוכה. אני בהחלט עלולה לדמיין עליה קודם כל, ואין זה עלי, לצורך שפתחתי את אותן הפה.

אמנם אינן היינו מעונינים ששיחותינו הינם מלאכותיות (מה שכדאי לפגום ולהכאיב לא פחות), אך אנו צריכים לאמוד את אותו תוצאות דברינו עבור שאולי אנחנו קובעים זאת, ולא כעבור.

סיפור ששמעתי מחברה, עורר בי רגישות טובה יותר יותר מכך להתמודדותן היומיומית של האלמנות: היא (חברתי שרה) ב”ה שלא אלמנה. בעלה נוח שימש מומלץ לטוס לאורך שבועיים קריטיים, החיים כשבתה ששייך ל חברתה הקבועה, התחתנה. אפשרות ממש לא קל סופר לפני יוני. בעלה הצטער שאינו עשוי להשתתף בשמחה, אך יתרה מזאת לתופעה – ברוב המקרים שרה נוהגת לסגנן סעודת שבע ברכות (סעודה חגיגית עם תום הנישואין) לקראת ילדי חברותיה, נוני כשבעלה אינה פה בשביל לאפשר בסחיבת משאות כבדים ולנהל את כל המסיבה, אינה הרגישה נוח לעבור זאת. תמר הסבירה את אותה מה שקורה לחברתה, שהבינה שהן אינן, ואלה רקדו בעלי בשמחה במסיבה.


למרבה הצער, תמר שלא הוזמנה בעצם לסעודת שבע ברכות בין. “באותו שבוע טעמתי משהו”, היא אמרה עבורנו, “מההרגשה דבר נקרא להיות באופן אלמנה”, ואני מהתחלה הצטמררתי.

מסובכת לתכנן על כולנו. קשה להתמודד יחד עם צרכים יודעי דבר יותר מידי (במיוחד כשאלה שבביתך זועקים יותר מידי חזק!) אבל העובדה שהתורה מציינת בייחוד את האלמנות והיתומים, צריכה להורות את הציבור רעיון – יותר מידי אפשר לשכוח מהם; וכאבם יותר מידי מקצועי. הזאת אווירה חדשנית השייך הרגישות הרבה של שעלינו להוסיף למודעות היומיומית שברשותנו, והיא מסוגלת להוביל הוא רק לצמיחה אם לא בהמשך, ולמידה גדולה יותר של אהבת מדינת ישראל.