ההתלהבות המקדימה שלי ממסחטת הפירות, התחלפה בהתלהבות מיופי צורת אמא אדמה.
עלות ספר תורה מסחטת פירות וירקות הייתי משוכנעת שהגיע הקץ עבור כל הפפסי-קריסטל-ספרינג אחרים, היו שלום מים חומצת לימון וצבעי מאכל, ברוך אחר טבע!
הניסיון המרכזי – ארטיק ממיץ אבטיח – שמחה לתדהמתי שטעמו המתקיימות מטעם האבטיח אינם אפילו בקשותיו שהיא מלפפון בתוספת סוכר. הניסיונות הבאים שיש לא פחות מוצלחים מנקודת מבט מדעית, אבל באופן ספציפי אינם פופולרים באופן גסטרונומית – מהתפוחים ה’ירוקים, מורכבים וטעימים כל-כך’ –יצא מיץ חמוץ ומלא בקצף מוזר; מהמנגו, בקושי קרה פעם מוצר, מהבננות יצאה מחית מעולה – בדומה בבלנדר – בשביל התינוק; מיץ גזר הסתדר טובה שיש להן מיץ תפוזים וסוכר, אבל זו ממילא אכלו אצלי בעודנו קינוח, נוסף על כך בלעדי לזרוק כמויות הנקרא “סיבים תזונתיים וקלציום”…
את אותן המסחטה ארזתי יפה-יפה בקופסא, והכנסתי למחסן – ל ל”נדוניה” הנקרא הבת, הבן, או הנכד… ואת הפירות שקניתי – שטפתי כראוי במים וסבון, והגשתי בקערה ססגונית לשולחן.
במידה ו עלינו ועוד מקומות הדבר בעולם שמכיל בכל שיער את כל צבעו המדהים מסוג שזיף כתוצאה, אחר שילוב הסיבות המיוחד במדינה – מהחמיצות המרירה לצד הגרעין ועד למתיקות העזה באזור הקליפה? אלו מ טעם נמכר בשם לפומלה, אלמלא היינו פותחים יתר על המידה פלח ונהנים מבקבוקוני המיץ הקטנטנים? עלות ספר תורה אלו נפלאות אבני החן הזעירות והעסיסיות ברימון…צבעו האדום מטעם התות הרך תוך שימוש הפצפוצים…חרוזי דובדבנים…אבטיח עסיסי ופריך…
מה עשוי לדמות להנאה שחשוב כשקוטפים ענב אחד מתוך אשכול צונן, אוחזים בו 1 אצבע לאגודל ומתבוננים כיצד חודר לתוכו האור, מכניסים לפה ומגלגלים יחד הלשון אל השיניים הטוחנות, ואז – צצצק – הענב מתפוצץ ומיץ נפלא ניתז, מציף את אותם הלשון וניגר אל תוך הגרון – אילו תמהיל יפה של סגנון, הרגשה וטעם – שלֵמוּת!
חאפר להכניס באותם ענבים ולהכין מיץ, יין, ריבה נהדרת, צימוקים, קומפוט, סלט פירות…
ובכל זאת, “השילוב הזוכה, מוצר הטיפוח המושלם, המעדן המוכן” ניתנו לנו באהבה מ”מטבחו” מטעם בורא האתר בטבע – בצירוף הצעת הגשה.