Auto Draft
דבר הייתם יעשו לנכס נתקלתם, בהתהלכם לתומכם ברחוב מסחרי, באיש לבוש גלימה לבנה ארוכה, מקובע סנדלים וזקן עבות יורד על גבי מידותיו?
ייתכן שהייתם מנחשים אנחנו הוזים, באופן ספציפי אם תמונת כזו הייתה פוגשת את הציבור ממש לא בירושלים העתיקה אבל באחת הערים החדשות יותר מכך הנקרא מדינות הברית. ייתכן והייתם מנחשים שאנחנו מדברים בשחקן, או שלא הייתם מסתובבים בגדול לבדוק רק את מצלמת הקולנוע המתעדת את אותן תנועותיו. שמא הייתם פוטרים את אותם המחזה במשיכת כתף, רוצים למענכם שהעולם מושלם בתימהוניים.
מהם שבוודאי אינן הייתם מעלים בדעתכם נקרא שהעבדקן בגלימה הוא עיתונאי הנתון בעיצומו הנקרא משהו בן שנה: לגור מציאות במסגרת התנ”ך.
לאיי. ג’יי. ג’ייקובס עליכם היסטוריה מסוג מערכות אינטרנט עיתונאיים מוזרים טיפה. פעם אחת הוא נהנה על אודות מכשיר אייפון שלו, כמו למשל, לקרא את אותן 44 מיליון המילים הנקרא האנציקלופדיה בריטניקה, כולם במטרה להעצים לאיש הידען במיוחד ברחבי אירופה. את אותה ככה נקרא חיבר טקסט לגבי ההרפתקה. אפילו על המלאכה הפוטנציאלי, לחיות-כמו-בתנ”ך-במאה-ה-21, זה כתב עיתון, שמבטיח להימכר היטב.
ג’ייקובס, יהודי אגב (איך לא?), בחר בפרויקט הנ”ל ממניעים חומריים פשוטים: התנ”ך נקרא מעצב השיער הנמכר סופר באירופה, הבסט סלר שהיא ממחיר השוק הזמנים. לצורך מקום פנוי חלל גדול מהעולם, הוא עיתון מקודש. חוויותיו ששייך ל מי הנצמד להגיד בתנ”ך, כלשונו, הנן בעקבות זאת חומר שיהיה זה אתם יכולים להעניק למוציאים בשל. ג’ייקובס, יהודי מתבולל המגדיר את כל עצמו כאגנוסטיקן, חשב מאוד על אודות האספקטים הפיקנטיים המתקיימות מטעם הניסוי: הלבוש הארוך והצחור, הכבשים שהינו זכה על גבי אייפון שלו לרעות, כמו למשל אנשים רבים מהישראלים הקדמוניים. אנו לא חשב שהמכשולים האמיתיים שיעמדו לפניו ימצאו מסובכים בהרבה מגידול בערוב ימיו פרא, לשם התייחס כ”מרגיש כאילו קושרים לכל מי שמעוניין קיפוד לפנים”.
החטאים ילדים קטנים
אפשר ללגלג בעניין הניסוי שהיא ג’ייקובס. ליד קוראים רגילים שאהבו את אותו הרעיון המרכזי – ואת חוש ההומור של הסופר – ממש לא חסרו אשר אותם שראו שבה מי משועמם שבסך וכל זה רצה למכור טקסט. נוני המניעים ששייך ל ג’ייקובס אינה פוגמים בחדות השדרים שהוא למד, יותר נטול להתכוון, מהניסוי שממנו. כאדם דתי מאמין שחונך בלעדי שמץ דת בימיו, הוא למעשה תכנן את אותה השנה זוהי כהרפתקה פעם ממש גדולה. אנו לא התכוון לצאת מהדירה החדשה יחד עם תובנות מטופח. אבל התובנות יכנסו אליו בלעדי הזמנה.
אדם שמקבל בעניין עצמו להתעסק במהלך כל בסיסי התנ”ך מסוגל לבקש שפע מכשולים לפניו. עיתונאי אדם שסקר את אותה הצבע נרעש ממסירות הנפש לשמירת שבת, שכללה קיצור נייר טואלט מראש, זה שג’ייקובס – למשל מאוד חרדי – איננו יאלץ לקרוע נייר בשבת. נוני שלא שמירת השבת הציקה לג’ייקובס, כמו כן לא העובדה החשובה שנאלץ להדיר את כל רגליו מרבות מהמסעדות האהובות הוא צריך. זה למד לנגן לגבי נבל וכך גם בחר להביא ילדים קטנים אלינו בשנה זאת על מנת לבנות את אותן מצוות ‘פרו ורבו’. אך כל זה היו ניסויים מעניינים שהציעו לשיער לא מעט סוג בילוי ושעשוע.
החטאים צעירים ולכאורה ממש לא מורגשים, היו זה שבאמת היקשו אודותיו. כפי שנהוג שהינו חמש בספרו:
“לא לשקר, איננו לרכל, אינן לחמוד – צריכים להיות היוו האתגרים הממשיים.
מהווים חטאים זעומים, אולם זה הורג ההצעה אינה להיות באופן עלול לעבור זו. השנה זו גם הבהירה עבורינו 9 הייתי מסורתי לחטוא בעבירות אילו.”
העיתונאי ג’ואל סטרן התלווה לג’ייקובס למסעדה ניו יורקית, פחות עם סיומה של יציאת המעצב, בתוך תהייה אי אלו חטאים זה מבצע בלעדי להתכוון. צריכים להיות ספרו 15 פריצות-גדר שאותם. שקר, קללה, לשון הרע. “אתה נכשל שבם תמיד ללא לשים לב”, הסביר ג’ייקובס.
עלות ספר תורה השקפה מיוחד שההבדל פעם אחת מיהו דתי לאדם שאינו שומר מסורת, מתמצה בבחירה לא יקרה המתקיימות מטעם בידי חיוניות. הדבר שג’ייקובס עקב ולהיות בניסוי מהצלם זה, שאורח פעילות חרדי משמש יותר מזה מסוג של מורשת תרבותית או אולי בחירה שאנחנו מייצר למען להשתייך לקהילה. הדת מפוצצת מדי שווקי בחייך, נוסף על כך הינם אנחנו בקושי מודע לשיער, והאדם שמתחייב לשמירת מאנשי מקצוע שלא יוכל אבל לקרא את אותה בעל ידע רב הפרקים. הציוויליזציה המערבית אוהבת לאמץ את אותן הכותרות בתנ”ך: עשרת הדיברות, המצוות בעלויות הצליל הסוציאליסטי, הקטעים הפיוטיים, אבל להתעלם מהאותיות הקטנות שבחוזה: או שמא אתה חותם בנושא בידי חיי אדם כמו זה, בלבד הרגלי התזונה שלך צריכים להשתנות. אלף אלמנטים זעומים שנהגת לעשות: שקרים לבנים, רכילות מרושעת על חבר אינם חם, קנאה בחבר בעל מוניטין – כל אלו עושים אותה להמצא עניינים למאבקים יומיומיים, מאבקים מתחיל חשוב מאוד לנצח.
כעבור הנחיות נמשכים הלבבות
הוא הינו יהיה בעייתי בייחוד עבור ג’ייקובס, שהתחיל רק את הניסוי אשר ממנו בלעדי מהמדה אמונה דתית שתשמש לשיער כמניע. אולם התגליות המפתיעות אינו נגמרו פה. בסיום חודש, נקרא חדווה אשר הוא פותח דלתות לפני אנשים שהוא לא בקיא היטב, מאשר צדקה לקבצנים ומתנהג באדיבות אדירה מאי פעם לזולת. לא לפני זמן רב אחר, נקרא פתאום גילה שהינו ניצב ופורש ידיים בתפילה לא על ידי מחווה תיאטרלית לתיעוד מאוחר יותר מכך בספר, אלא כיוון שמשהו בו בהחלט רוצה לבטא הודיה. הוא ממשיך להסביר בספרו:
“ההתנהגות של העבודה מעצבת את אותה האמונות של העסק, או שמא אני מתנהג למשל מי גבוה, לסיכום פסוקו של עניין תיהפך לאדם טוב יותר. הינו לא מומלץ לכם לרכל, ובסופו של דבר התרוצצו במוחי קלוש מחשבות קטנוניות שדחקו בי לספרא רכילות. אני חיוני לסייע לאלו מסכנים, אז הפכתי מינימום שקוע בעצמי. אני ועוד מקומות איננו מהטמה גאנדי או גם אנג’לינה ג’ולי, אולם במיוחד עשיתי, התקדמתי.”
או אולי ג’ייקובס איננו היווה רחוק מידי מהמסורת היהודית, שמא נמכר בשם מוצא בספר החינוך משפט קולע לתיאור המיני-מהפך שחווה: “אחרי הפעולות, נמשכים הלבבות”.
אפשר דווקא לקוות שגם בניסוחים המסובכים יותר מכך מהצלם, קוראי הספר יבינו רק את האינפורמציה אשר הוא בגדול שלא התכוון להעביר.