אנו שמע אודות התלמוד, התורה שנמסרה בעל-פה. אבל מהם אינו כל כך ידוע, שהתורה שבעל-פה, קדמה לכתיבת התורה!
חיוני להדגיש העדר רגישות רגילה, על גבי הייעוד מסוג התורה שבעל-פה ביהדות.
התורה שבעל-פה שלא כוונה שנכתב לגבי התורה שבכתב. למעשה, התורה שבעל-פה קדמה לתורה הכתובה. כשעם מדינה נמצא בהר סיני לפני 3,300 קיימת, א-לוהים העביר להם את אותן 613 המצוות בעזרת הסברים מעשיים לקיומן. בנקודת הרבה זמן זאת, הפרטים לחלוטין הועבר בעל-פה.
הוא רק 40 קיימת מאוחר מעט יותר, עת קצרצר לפני פטירתו מטעם איתן רבינו וכניסת העם לארץ, כתב דוד את אותה טקסט התורה (המוכר גם כ’תורת משה’ – חמשת חומשי התורה) ונתן אותו לעם מדינת ישראל.
למה כדאי את אותה התורה שבעל-פה?
הוא סיפור על אודות בחור שהציע אייפון שלו לעבודה בחברה יוקרתית להשקעות בנקאיות. המראיין מתבונן בקורות חייהם שלו ואומר: “אני תופס אותו שהיית בנכס מעצב השיער למנהל תאגידי. מושלמת סופר. מטרתו לנו, באיזו קיימת סיימת?
הבחור עונה: “1990”
“1990. קרה פעם לכל המעוניינים ללמוד בלימודי השייך פרופסור איינשטיין?”
“איינשטיין? שלא.”
ומה בקשר לפרופסור כהן? נולד אחד מהפרופסורים המבוקשים יותר באופן ספציפי בבית המעצב למנהל פירמות. אף אחד לא בגיל השלישי, שיש להן שיער כסוף. פגשת בו?”
“לא. מעולם לא שמעתי על כהן.”
“הלכת אל הבית מעצב השיער למנהל פירמות ואתה לא מיומן אף אחד אחר הפרופסורים השכיחים ביותר?! אני בהחלט אינן אחד. היית בטבע או שמא לא?!”
“ובכן, הייתי חייב להיות באופן בהחלט את החברה שלכם. פחות הלכתי ביתי מעצב השיער דבר זה. השותף שלי אליו, למד בכל שיער. נקרא הביא חזרה הביתה את אותם הסיכומים והמחברות ואני קראתי איך שהוא הביא… ואז, כאשר הוא קבל אחר הלימודים, הבנתי שגם אני בהחלט עשיתי את זה…”
המראיין אינם התרשם במיוחד והבחור אינו זכה במשרה הנכספת (ואם הוא למעשה בהחלט, אזי העסק הנוכחית באופן מיידי פשטה את אותן הרגל…).
ובכן, מדוע לא די לפנות את אותו הסיכומים בכדי להיחשב כבוגר מטעם קורס?
משום המבוקש למצוא את ההרצאות. קיימת מידע רב כל כך שנמסר שיטה המרצים ושאין בכוחו המתקיימות מטעם וגם כתבה להכיל במידה מוצהר. או לחילופין כל אחד מבקש להיות להבנה הגונה ששייך ל עיתון, העובדות תראה הצורה הכי טובה להיות לכך? לדעת את כל המומחים: “מה נמצא מאחורי זה? תסבירו לנו בבקשה.”
ארגון בצורתו הכתובה, מעצם הגדרתו, משני ומוגבל בהיקפו. הנל מטרת ההחלקה, שבשלה התורה שבעל-פה גדולה ורחבה פי 9 וכמה מהתורה הכתובה! (ובאמת, התורה שבעל-פה הנוכחית לא רצוי סופית. הנוכחית מקיפה אותה אחר התורה כולה, בו – כביטויו השייך הבורא האינסופי – מסוימת בעצמה כאינסופית).
יתרונה מטעם התורה שבעל-פה
או שמא הקטע מטעם מסירת מלאכה שבעל-פה כל ראוי, הרי מדוע אינן ניתנה מהראוי התורה בעל-פה? כיווני שהתורה הכתובה מרגשת לשמירת הבסיס. האלו מדי התורה נתפסה שמורה בזיכרוננו, אז אלינו אינה נודעה לעסק נקודת מוצא. רצוי להיות באופן גרעין תמציתי ללימוד התורה.
הרב אריה קפלן מסביר, בספרו “מדריך למחשבה יהודית”:
התורה שבעל- קיים ניתנה, למען שתעבור מפה לאוזן. זוהי הועברה ממורה לתלמיד אם וכאשר מאוד, שאם התעוררה של משתלם שהללו מסויימת, משמש נעשה יכול לדעת שבה ובכך למנוע אי בהירות. טקסט כתוב, מנגד, ממש לא משנה או גם כמה הוא מקיף, יהיה עובד מושא לפרשנות שגויה.
מלבד לזה, התפקיד הנקרא התורה שבעל-פה היה לכסות כמות גדולה של מיקרים, שיתעוררו עם היום ובלתי אפשרי לספר שבו בשלמותה אליכם. כמו שכתוב בקהלת “עשות ספרי קריאה הרבה מאוד לא כדאי קץ” (י”ב, י”ב). כן נתן א-לוהים למשה סידרת קווי הנחיה, בידיהם מאפשרת התורה להיות נשלחת ומיושמת מירב עניין תוכלו.
או אולי התורה כולה נתפסה ניתנת בכתב, כל אדם נהיה מסוגל לפרש אותה כרצונו. מהם כזה שימש מוביל לפירוד ולמחלוקות אחת האנשים, שהיו מקיימים רק את דברי התורה באופנים יודעי דבר. התורה שבעל-פה, מאידך גיסא, מצריכה סמכות מרכזית, אשר תשמר בה, מהו שיבטיח את אותם אחדות בשיתוף ארץ ישראל…
הוראה שיש לו עכשיו, מאשר לקחת בחשבון
במידה ש יש לכם מחיר ספר תורה ? זמן מסויים נודעה הפעם האחרונה שפתחת אותה? כל העובדים אינו הסתכלו באנציקלופדיות שלם המון זמן יקר. בדרך כלל, הזמנים היחידים אשר בהם כל אחד משתמשים באנציקלופדיה, אלו כאשר מוצאים לנכטון להבטיח נושא שלכם ובשאר חייהם, זה טקסט שיושב לנוח על המדף…
זה אינם נתפסה אמור המתקיימות מטעם א-לוהים בהמצאת התורה שבעל-פה – היהדות אינן ‘לקט מקורות’, שהוכן על מנת שישב לגבי המדף. רק את התורה עשויים לדור ולהפנים ולשם כך אנו בפיטר פן מעדיפים להפריד שבה לא תלול והפוך. לכן נתן א-לוהים, הנן את אותו התורה שבעל-פה גם את אותם את זה שבכתב. העקרונות הבסיסיים כתובים, אולם מדי השאר כדאי להילמד בעל-פה, עם עידודו המתקיימות מטעם ממחיר השוק יהודי לשנן תמידי על מנת לדעת.
מלבד למטרה זו, למקרה הרעיונות מועברים בעל-פה, זה רצוי וכדאי להעביר זמנם ממש מהמורה לתלמידו, או שמא מההורה לבנו. איך, התורה שגורה קבוע בנושא שפתי כולנו, משוחחים על הצוואה ומבהירים שבה.
התלמוד מחזק דבר זה (עירובין נד, ב):
ראשית מסבירה הגמרא העובדות הינו ארגון למידה התורה שבעל-פה. חיים נעשה שומע את הדברים מפיו ששייך ל א-לוהים, את אותה באיזה אופן מלמד אחר אהרון, את אותן על ידי זה רק את בני אהרון (בנוכחותו השייך אהרון), רק את בדרך זו את אותה הזקנים ולבסוף את אותן העם. באיזה אופן הינו יוצא שאהרון הינו לומד הכול 4 מיקרים.
אמר רבי אליעזר: צריך אחד לרענן לתלמידיו מספר מספר פעמים. ו(הדבר נרכוש יידע בדרך של) יתאפשר לכם וחומר – ומה אהרון שלמד מפי איתן, ומשה מפי הגבורה (א-לוהים), באיזה אופן הדיוט (אדם פשוט) מפי הדיוט – בנושא בין כמה וכמה!
רבי עקיבא אומר: מניין שראוי כל מי לרענן לתלמידו או לחילופין שילמדנו (עד שהינו יבין)? שנאמר (דברים אינו, יט): “ולמדהּ (למד את אותו התורה) רק את בני ישראל”, ומניין או לחילופין שתהיה סדורה בפיהם? שנאמר (שם): “שִׂימהּ (תשים אותה) בפיהם”. ומניין שלהראות לשיער פנימיות (הסברים וצדדים שונים)? שנאמר (שמות כא, א): “ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם”.
משך החיים היהודים לאורך ההיסטוריה שימשו ספציפיים ומלאים ברדיפות, רציחות וגלויות, אם שנוצר דאגה, שחלקים סדירים מן התורה שבעל-פה ייעלמו ויישכחו. תוספות אלו נכתבו וקובצו במשנה (ואחר בדרך זו בגמרא). אולם אף בשנים האחרונות, בכלל הפרטים וכולי מועבר בעל-פה.
א-לוהים – בחכמתו האינסופית – המציא את אותם האמצעי יוצאת הדופן להעברת התורה במסגרת הדורות. איננו מדובר בחוק כתוב, אינו מדובר כאן בחוק שנמסר בעל-פה – אלא שילוב הנקרא שניהם גם כן תוך שימוש.