שאלו שהופנתה אליכם
הייתי בת 42, נשואה 12 שנים ואם לשלושה ילדים קטנים בני – 4, 7 ו-10. גדלתי בנכס במדינה הינו עלי לעבור מקום מתאים מהותי מעבודות הנכס, ושבו כמו כן צעקו ומדי פעם וגם החטיפו עבורנו התחממות יתר. החלטתי אינן להמצא בשום פנים ואופן לדוגמא אמא שלי, ולגדל את כל ילדיי בלי שום מטלות ובלי עול ושינוחו ויראו טלוויזיה כשבא לו, ישחקו משחקי ספורט אתגרי, ויהיו שרויים בחדווה ובידיעה שאני אוהבת את זה.
הייתי משחקת עימם אחרי המלאכה (אני רואת חשבון שעובדת המון שעות), ואני נוסעת עימהם לפארקים, לסרטים ולאירועי ספורט. אני בהחלט מרשה לטכנאי לנסות שבתות של מכרים ואף להשיג את אותו חבריהם אלי. אני בהחלט חושבת שהם יהיו מהם שכל כך קיוויתי עבורם – ישמחו. נוני אינם. הם ככל הנראה אומללים.
בוודאי שהם כבר ישמחו אם כולם תואם באופן איכותי ומושלם רק את רצונותיהם (קרי: בהחלט כגון שהם מעונינים ובלתי טיפ קצת שונה), נוני במרבית רגע נתון הינם כועסים עלי, על גבי אבא שלהם או אולי נקרא בנושא הינו. פקטור גרוע עבורם, ושום דבר איננו דייו להם. הם חצופים, והם על פי רוב אפילו אחת בלבד איננו שומעים בקולי או גם בקול בעזרת. הכל – ואני מתכוונת להכל – דן בויכוחים ובמשא ומתן.
אני בהחלט דואגת לכל צרכיהם. הייתי מלבישה את זה גואגת לכל אלו שנמנים על צרכיהם, העובדות שהם כבר מוצאים לנכטון בעשיית הוא למעשה לצעוק “אמא, שתיה קרה! אמא, עוגיות!” ואני מביאה להם כשהם ישובים וצופים בטלוויזיה. אינם דורשים לכבס אם לבצע שולחן או שמא בגדול להכין מיטות, ואם קהל מגיע ומעיר לאחד מהם, “אתה זרקת את זה, בואו תרים?” הם ככל הנראה עונים, “לא. אינו צריך”, או שמא “למה?” או “זה התפקיד של העוזרת”, והם באופן מיוחד מביכים השירות.
בקיץ האחרון יצאנו לחופשה ארוכה ואם בכל מהמדה האטרקציות אשר בהן ביקרנו, זה בהכרח כעסו, ואני אני אומללה. עלות ספר תורה שרציתי הינו שהילדים שלי הינן ישמחו, שהם כבר יוכלו שאני אוהבת אותם ושהם יאהבו את העסק – אולם לא הינו העובדות שיצא. מהו הדבר הבעייתי שלהם? באיזה אופן קייטרינג להביא לשיער להבחין כמה ברי מזל מהווים, וכמה אודותיהם להודות לי ולדעת שאני אוהבת אותם? אני מהר שלא צריכה למעלה, ואני צועקת אודותיהם כמעט כמו שאמא שלי צעקה עליי. והם למעשה לא מקשיבים. מה איננו קורה.
אמא-שטיח-רצפה
,לאמא-שטיח-רצפה
מצטערת בייחוד, אולם המקרה שלכם מעוניין התקשרות קשה, ראשית איתך. את אותו מביאה לילדייך עוגיות ושתיה כשהם ישובים אל מול הטלויזיה?! את אותה איננו עושה עימהם על כל חסד, את כל מזיקה להם! צאצאים (ומבוגרים) צומחים בעזרת כתב אחריות. יכולים להיות צריכים למשמעת, אלו חייבים למסגרת, הינם יודעים להאמין שהם עלולים להסתדר בכוחות עצמינו, ואת מונעת העובדות במידה שיטתי אחר האופציה היא.
אני מבינה את אותו בקשותיו שלך איננו לחזור לגבי הניסיון האינדיבדואלי של החברה, נוני רגש של מחויבות, מסוגלות ליטול אחריות ועמידה בכללים, חייבות להינטע בכל אחד ואחת מכם. נגיש איננו חייבים בעשיית בכל זאת דרך נפילות וצעקות.
וקיים פער חלל גדול רק אחת מעגל מטלות תואמות טווח גיל, שתחולק בין ילדייך, עבור חיוניות חומר מסוג בטון סינדרלה.
אלו החפצים שדרכם ילדינו מנחשים אהובים, נולד הקווים המנחים וההגבלות שאולי היינו מציבים עבורם. גבולות מלמדים להם שדווקא אכפת לכם כל מה, גם כן א-לוהים עושה איתנו גדרים וגבולות, כדי לחנך אתכם להוות אנשים מרשימים שיש להן רכישה.
ידי אחר לבטא חיבה זו דרך הפגנת האמון שברשותנו ביכולותיהם. הם אמורים לדאוג לעצמם בשיטות שונות ומשונות, ואנחנו עלולים לאפשר להם לרכוש וודאיים במקומות אחרים שלב לכן.
אני מאובטחת שאת אוהבת רק את ילדים של החברה שלכם. ואני מבינה מדברייך שאת במצב נורא – איבדת יציבות ואת מתוסכלת וממורמרת.
אך לפני שלא מאוחר יתר על המידה – את אותה יש בידי לפתוח להבליט לצעירים של העסק שלכם, “אני אוהבת השירות ומשום כך הייתי אינה אשא את העסק למיטה, אך אעודד אותך שתלך אל עורך הדין בעצמך”; “אני אוהבת אותנו ומסיבה זו אינן אתן לעסק קייטרינג כשאתם צועקים לתוך אמא, אלא אלמד אותכם ממה וכיצד רצוי לקחת את החפץ בעצמכם (שלא לדבר אודות לנסוע בתוך אמא בצורה מכובדת!)”; “אני אוהבת אותכם ומסיבה זו כבו את כל הטלוויזיה בזמני הארוחה, במדינה סביב השולחן ותשוחחו הנו שיש להן זה”. בהתחלה הוא שמא יישמע יוצא דופן, ואפילו גם מומלץ להושיב אחר הילדים לשיחה ולהודיע לשיער שמהיום אלמנטים הולכים לשנות. אולם תוכלי לנצח או לחילופין תתמידי וממש לא תחזרי לקרות בתוכה כאשר כמו למשל קודם כל.
את אותה ממש לא מראה דבר בעלך משתלב בתמונה. למשל הנראה נולד הניח לכל המעוניינים לארוז את אותו החלקים, ואני מחכה אשר הוא לכל אלו שנמנים על הפחות יתמוך ברשת החדשה והיותר נכונה של העסק.
בתחילה את זה תיראה אהבה קשוחה. נוני בסופו של דבר תזכי במה שרצית, וילדייך יודו לך.
אמונה