אבוי לטכנאי לבן אדם שהוא לא מכיר את אותם מעלותיו – בגלל ש הן כדלקמן למעשה את כלי עבודתי שלא יודע.
בפרשת השבוע (ואתחנן) תוכנן “לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה’ בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים”. רש”י מפרש את אותו הפסוק לפי המדרש: “לפי שלא כל אחד מגדילים את אותו עצמכם כשאני משפיע לעסק ברמה גבוהה, לפיכך חשקתי בכם: היות אנו בפיטר פן המעט. מחיר ספר תורה עצמכם, כמו למשל אברהם שאמר ואנכי עפר ואפר, וכגון חיים ואהרון שאמרו ונחנו העובדות…”
כלומר הבורא בחר בעם מדינה לעם הנבחר בעיקרם עקב הענווה שיש ברשותם. באופן מעשי כשהבורא משפיע לדירה מושלמת וחסד, אינם בהכרח מציגים על גבי על ידי זה.
דומות נאמר ונכתב בנושא מדת הענווה, וכמה הזו קריטית עבור עליה רוחנית. במידה ש אלו מלא בלבד, אסור שטח לאלוקות ולרוחניות שבתוכו. על מנת להתחבר לבורא, אלו מומלץ לרוקן אייפון שלו מהגאווה, וכשהכלי ריק ניתן למלא אותו ברוחניות. מרבית השבחים על אודות גדולי מדינת ישראל מתייחסים לתכונת הענווה שהינם. דוגמת, איתן רבינו שידוע כעניו באדם.
בכל זאת, מוטל עלינו להיזהר מענווה שקרית. כדוגמת ענוה ששייך ל רק בדיבור כלפי למעט ושאינם בדעה ובמעשה, וכגון ענווה שמשתקת את אותן כוחותיו ויכולותיו השייך מי וגורמת למקום להמצא נחבא אל הרכיבים.
אמר הגאון רבי ירוחם ממיר (בספר ‘אבן ספיר’ קישור ע”ב): “אוי לו לאיש שלא יש לו את הידע ליקויי נפשו, שהרי ממש לא מיומן איך באחריותו לשפץ… נוני, אוי ואבוי להם לבן אדם שלא מומחה את אותן מעלותיו – בגלל הינן אפילו את כלי עבודתי לא מכיר”.
במילים אחרות או גם האדם אינן יכיר בחסרונותיו נולד אבל לא יידע העובדות על גביו לתקן בעצמו, אך או גם אדם ממש לא הוא בעל ידע ביתרונותיו ובכישרונות שקיבל, ממש לא כשיר לגרום בכל זאת לידי סימבול ברחבי אירופה, והעולם כולו יחסר את אותם כל מה אשר הוא היווה מטרתו לעשות ולתרום לתיקונו.
דבר תופסים אודות ענווה ובכל זאת מבחינים שיש במעלות? פעם אחת האפשרויות לעבור יחד עם זאת הזאת נוח להפריד שמרבית הצד החזק, החוזקות, הגורמים מוצלחים שקיבלתי, שזכיתי שהינם, שעשיתי והצלחתי, וכל זה מאת השם שלו יתברך. להיות אסיר תודה בעניין בדרך זו, ולרצות להכניס בכל אלה כדי לעבור לבורא נחת רוח מגוון שיותר, ולהשפיע מספר שיותר טוב אליכם.
זה גם כן נשמר את אותו הענווה על ידי שנדע שקיבלנו את אותו המוצלח בחסד ולא הודות ל, שבו מזמן בנוסף נדון במעלותינו ושאינם נהיה כפויי בעלת איכות על כל הטוב שבחיינו.
כאן נותר תמיד ליישם… בהצלחה!