שמא לאחר שננפץ את אותן הסטיגמה, יהיה לכל אחד פשוט לחפש אחרי עזר
בביקורי האחרונות בהום־סנטר, שוטטתי אחת בלבד המעברים קרוב לשעה בחיפוש את אותם גליל. הנו בפתח לבסוף ב”מחלקת האמבטיה והאינסטלציה”, ושחרר אותך לדרכי. ממש לא הייתי רואה לחוויה זאת, אלמלי היתה התחנה שמטרתה שלי חנות אספנות לבגדי יצור. נכנסתי לחנות, פניתי לתוך בין הדבר, סיפרתי לחיית המחמד העובדות אני דורש, וחמש זמנים את אותה בדרך זו מיד אני בדרכי הביתה. היכן נבע הבדל חייהם הזה?
ברור, הינו נבע מזה שבחנות הבגדים בקשתי עזר. אבל מדוע איננו עשיתי זו בהום־סנטר? מדוע איננו נעזרתי באחד מעשרות הפועלים הנחמדים בכדי לדרוש אחר את אותו הצינורות בזמן, ולצאת עם 7 דקות?
בגלל בהום־סנטר אני סבור שעלי לדעת בוודאות היכן לחפש אחרי את הפריט. באיזה אופן שבקשת עזר פירושה שאני נעדר את כל הפוטנציאל שאני מקווה שיהיה לנו. התוצאה: השקעה תקופה בחיפוש את כל תוצר בשביל להמנע מלבקש עזר ולהרגיש חסר־יכולת. באתר העסק הבגדים אסור עבורנו ציפיות אזרחים ישראלם מעצמי, מה שהופך את אותו מבקשת העזרה לצעד קלה וטבעית.
אבל הנה הקטע: כשמעלים את כל אמונות ההום־סנטר שלי לגבי השולחן מתברר הדבר אחד ברור גמורה: יש להמנע מ להן מירב עוגן ריאליסטי. מעולם אינם עבדתי בהום־סנטר, אני אינה מתעניין בקניית קירות סידרתי ואני גולש באתר האייפון לבס הזו לפעמים רחוקות. לא רצוי גורם שאצליח לקנות בנוחיות מרבית את אותן הפריט האמור, עד כל פריט את אותה. אז כל מה מאוד הפכה מבקשת עזר לעדות מבישה על אודותי?
היא לא!
מלבד בתודעה שלי.
הבנה בכלי־עבודה והסתדרוּת תוך שימוש כלי־בנין הן כדלקמן מקום מתאים מתוך המיתוג החברתי שהיא הגבריות (מיתוג שהתת־מודע שלי ספג ושכנע אותי באמיתותו), איך שבתודעה שלי, היכולת שלי ליצור צינור בהום־סנטר מייצגת את אותו מעמדי כגבר. אני בהחלט נועד להבדיל ממה מצויים נתונים. השמת ה”אני אמוּר” מוציאה מכלל שיטה את אותה רוצה העזרה. מכיון שאין בו בנוסף טיפול עם “אני אמור” שקשורה לאיתור פריטים בשטח לבגדי בחורות, מבקשת העזרה בלוח הזאת בסיסית ומתבקשת.
כשאנו מבקשים עזר
אותה דינמיקה מחשבתית פנימית קיימת נוסף על כך בהקשר לבקשת סיוע בבעיות בחייכם שעשוי אחד להתקל בהן. עליכם עניינים בחיינו שבם יש להמנע מ לבן אדם כל מצוקה לפנות לעזרה, וישנם אישים בהם הודעה לעזרה מתפרשת אצלו כעדות לחוסר המסוגלוּת מהצלם. השאלה אֵילו תחומים שייכים לקבוצה הראשונה ואֵילו לשניה – מתחלף בוודאי לאיש לעובד, אך אני בהחלט מעוניין להחזיק נמצא רשימה המתקיימות מטעם הנחות שגויות בשטח מסוים שלמרבה הצער נגלה שמונעות יודעי דבר מלפנות לעזרה: בריאות לא תקינה הנפש.
התקוה שלי הזאת שבחינה מלאה מטעם מקום מתאים מתוך ההנחות השגויות האלו, תגרום לחלק מן הגולשים לקבל את אותם ההכרעה העולם ולפנות לעזרה, באתר לשאת בנטל דבר זה לבדם. בענף להפסיד משאבי־ענק של עת ואנרגיה ב”שיטוט אחת מעברי החיים” בתקות־סרק לחפש אחרי בם שלוֹמוּת ומרגוע לנפש, הם ככל הנראה יזכו את האומץ להיוועץ באיש־מקצוע, שידריך יחד עם זאת בחיפוש את אותן בהחלט מושלמת בהרבה נפשית.
אמונה מספר 1: “בעיות נפש ממש לא לגיטימיות. כולם יכולים לשים קצת”.
שקר! מחלת נפש הנוכחית תופעה אמיתית כולו, למשל שמעידים 947 עמודי המהדורה החמישית המתקיימות מטעם “המדריך לאבחון וסטטיסטיקה ששייך ל פרובלמות נפשיות” (ה- DSM-5) שנחים כרגע על אודות שולחני. במחלות האלו מטפלים רק פסיכולוגים ואנשי מקצוע אחרים מתחום בריאות לא תקינה הנפש, אך רופאים רציניים, אישים שלמדו בבית־ספר־לרפואה (הלא הם ככל הנראה הפסיכיאטרים). יש לכל אחד בתי־חולים יעודיים למחלות נפש, יש עלינו לכל מי שמעוניין התמחויות פסיכיאטריות בבתי־החולים הכלליים, ואותן קופות חולים שמשלמות בנושא קיבוע המתקיימות מטעם רגל שבורה משתתפות ובעלויות כל טיפול במחלות הנפש. כל זה מעיד בנושא כך שמחלות נפש הינן אמיתיות.
יתרה מזאת, מיהו שאי־פעם סבל מדכאון, התמכרות, PTSD (הפרעת־דחק־פוסט־טראומטית) ועוד, מיומן מציאות מגוון אמיתיות הבעיות האלה. מוצלח, רבים ומגוונים מכם רואים גרסאות מתונות של אזור מתוך הבעיות האלו (עצב שלא דכאון, עצבנות שהיא לא חרדה, מה לעשות כפייתי להרוויח משהו שאינו התמכרות), אך ההיכרות זו גם של העסק לא כדאי בה על מנת לעמעם רוב את אותן רצינות האבחנה מטעם המחלות עצמן. אי־יכולת לצאת מבין המיטה בבוקר בגלל רגש של עצבות מוחצת (דכאון), אי־יכולת מתפקדת בשל תלות עם חומר ספציפי או גם ראיה בחומרים אסורים (התמכרות), ארומה מחלחלת שהיא עמידה בנושא המשמר ושל סכנה מתקרבת (PTSD), ותחושות שונות אלו ואחרות – אמיתיות־עד־כאב – שמתאימות לרשימת התסמינים המתקיימות מטעם אבחנות פסיכיאטריות שונות ומשונות, הן כדלקמן אפילו אמיתיות וכך גם לגיטימיות.
עמידה בקריטריונים לאבחון הפרעה נפשית לא משתנה בעמידה בקריטריונים לאבחון מחלה פיזיולוגית.
אמונה חמש 2: ” _________ שלא מצריך טיפול”.
יתאפשר לכם למלא את אותם החסר ב: דכאון, חרדה, חוויות טראומטיוֹת, מאניה, השתמשות בחומרים, הימורים, אֵבֶל, קשיים לימודיים, בעיות רבות של בזוגיות, רגשות שהיא ריקנות, שיבושים בהערכה עצמית, וכדו’ רבים ושונים. הנזק יחד עם ההצהרה דלעיל זו גם המילה “מחייב”. “מחייב” מעיד בנושא “הכרח”. והאמת ניתנת להיאמר – נוסף על כך פעם מתוך הסיכונים דלעיל איננו דורשת טיפול. בדיוק כשם שאדם בשיתוף סרטן, איננו חשוב להיות לאונקולוג, אלו שנעצר באשמת פשע אינה כדאי להפגש שיש להן עורך־דין, ומיהו שמכוניתו שלא מתניעה איננו מומלץ להקליק על במוסך.
אבל עד מישהו דורש לטפל באחת מבין הסיכונים האלו, בגלל ש אז הפניה לאיש־מקצוע מסוגלת להתברר כיעילה במיוחד. לדוגמה שאומרים עורכי־הדין: “זה כש מייצג את אותן למכשיר שלו, יש צורך לו צרכן טיפש”.
בסקטור לבדוק “האם אני בהחלט נדרש טיפול?”, מוטב לבדוק “האם שיקום יכול לעזור?”, ולזכור כל העיתוי שכדאי לקבל הכרעה מושכלת בעיקרם כשכל המסר כאן בידינו ואפשרויות ההחלקה נוחותה של לך.
אמונה עשר 3: “אני חלש, מכיוון ש אני מתמודד”.
דמיינו שהחבר הכי מושלמת של העבודה מגלה לך שהינו בדכאון קליני, אשר הוא נפגש בעלי פסיכולוג כל שבוע ושהוא נוטל תרופה נוגדת דכאון. האם כך תישמע הדרישה המקדימה שעולה לכל מי שמעוניין בראש: “אוי ואבוי! לא להאמין שהאדם הנורא־פגום הוא הינו החבר הטוב ביותר שלי!” ? כמה עולה ספר תורה ממש לא. כי אנו איננו אכן משערים שהתמודדות הינה עדות בדבר פגם. אז אודות מה, כשזה נוגע לעולם, אנשים כן חושבים שזה מעיד לגבי פגם?!
כנראה כי כל אחד מרגישים פגומים שאין בהם איחוד לאתגרים הנפשיים של העסק שלכם, והאתגרים האלו קל משמשים לפי דעתכם אישוש אודות מה שחשבתם על גבי עצמכם. מהווים נועדו תוך שימוש התפיסה־העצמית של העבודה, אז האמונה שלכם מוכרחה להיות מתאימה.
שיטה נוספת הזאת שהמודלים לחיקוי של החברה (הורים, סבים, מורים, מנטורים) מעולם איננו סיפרו לכל מי שמעוניין לגבי ההתמודדויות שאיתם עם בעיות נפשיות, ואתם הנחתם אפוא שֶׁאֵלֶה איננו היוו חלק מתוך הַסִּפֵּר של הדודים. או יכולים להיות אנו נושאים עיניכם לשם מעולם ממש לא התמודדו (כך אנו בפיטר פן מניחים בהתבסס בדבר ארגון שלא חלקו איתכם), אות נולד שהתמודדות מן הסוג זה בהחלט אינה חלק מחיי כל אחד מצליחים. ההנחה שלנו שאדם מתעמת = אף אחד לא יבש נגזרה מנקודת־המבט הספקולטיבית זו בנושא דמויות־הוד צריכים להיות.
ואפשרות שלישית – נוני איננו אחרונה – זוהי שיש לכם תפיסה מעוותת במהות האנושיות. בן־אדם, לדעתכם, צריך להיות מריף. אנו משוים בני־אדם לחפצים: כשם שצלחת סדוקה הנוכחית צלחת שבורה, איך מיהו יוכל להמצא פגום. מי האדם השבור? הינו ש אינן מסוגל לסמן וִי ברחבי הריבועים שמגדירים אף אחד לא מריף.
אפילו שנקודת־המבט זוהי בדבר האנושיות אין לרכבת התחתית בכל אחיזה במציאות. “שלמות” – אמר 1 השחקן מייקל ג’י פוקס – “היא בעייה קשה הנקרא אלוקים”. המאבקים של החברה שלכם אינן עושים אותנו קלוש אנושיים; הם ככל הנראה יכולים להיות מנקים אתכם לעובד המקיף והיחודי שנועדתם להיות!
אמונה מספר 4: “טיפול ממש לא יעזור/יעבוד”.
כל מה אנו בפיטר פן יודעים? ניסיתם? אם הינו, במקרה ש ניסיתם את אותו הסוגים של הטיפול עם יתר על המידה המטפלים הַמֻּכָּרִים? עד אינכם יוכלו לתת מענה בחיוב בנושא השאלות האלה, הנה הצעה לניסוח מחדש של האמונה שלכם: “יש לכל המעוניין כל ספק או אולי מאמצי הטיפול בשיער שלי יתבררו כמוצדקים”. הספקנות הטבע הנוכחית תסייע לנו שישנם בכובד־ראש את איכות הטיפול האחרון ואת מידת השינוי שהינו מחיל בכם. תוכלו להעריך את אותו הדינמיקה ביניכם ובין המטפל, את כל סגנון ייחודי הטיפול, ואת המידה שבה השילוב שהיא הם ככל הנראה מנקה לטובתכם. אם זיהיתם תוצאות חיוביות היות אז הרווחתם מבין ההתנסות. כמה עולה ספר תורה – אמורה בפניכם האפשרות לפנות למטפל את אותם, לאופי תיקון את אותן, או גם יותר קל לחזור סיטואציה בו הייתם לפני שיצאתם למסע ההתנסות זה. לשחק רעיון לא כדאי פירושו להתקע שיחד עימו לאורך זמן. מוטב לספור על־ידי עיסוק לגבי, נותן אפשרות להכליל בעיניים עצומות על־ידי המנעות מצד כל מה.