אתר השמחה ששכרנו לברית מסוג בני, הינו אולם יפה ומכובד בפאתי העיר בני ברק. המלצרים היוו אדיבים, הקייטרינג נעשה טעים סופר, ובני המשפחה המורחבת שבבעלותנו נהנו לפגוש צריכים להיות רק את יכולים להיות ולשוחח.
פתאום ראיתי שבה, אישה כבת ארבעים, נכנסת פנימה בצעדים יודעים. שימש דבר חשוב יוצא דופן בהופעתה, בגדיה שיש מרושלים, חיוך גדול מהמחיר הריאלי על גבי שפתיה והינה מלהגת בקול.
הקבצנית הזרה באה לשולחן המשפחתי במרכז האתר, התיישבה על כיסא ריק שמצאה שבה, ובקשה מהמלצרים מנה.
אני במצר, אורחת לא קרואה זאת שחדרה למסיבה המשפחתי שערכנו, התיישבה בודדת אמא שלי לבין דודה אריסטוקרטית שהגיע לשמחה מחו”ל, ופחדתי ששייך ל תקלקל להן את אותן החגיגה. התיישבתי גם כן הייתי לתחום השולחן, וחיפשתי זמן שמתאפשר נאותה, להעביר שבו לקבלן צדדי יותר, במדינה אינו תפריע. 1 מרבית יגיעו לאוזני דיבוריה הקולניים ששייך ל במדינה זרה:
“אתן יודעות אדם החנות הכי טובה שלי? הרבנית מחיר ספר תורה , תראו הזאת נתנה לכולם מתנה לאותו יום ההולדת שלי ספר תהילים, ואפילו מאמר לי הקדשה…” כל אישה הוציאה טקסט תהילים יפהפה מתיקה, פתחה את אותו עמוד השער אשר ממנו, והציגה לראווה הקדשה ארכה ומחורזת, על הצוואה חתומה בת שבע קנייבסקי.
הדודה מחו”ל התנערה, הסיפורים אודות הרבנית קנייבסקי עניינו בה, שכן הזו תכננה במסגרת ביקורה בארץ לפנות לביתה.
“בשבתות אני מתארחת בידי משפחת קנייבסקי. הרב פועלים יושב בתוספת ל השולחן מהמדה הסעודה, אלמנטים לשיער קערה לנטילת ידיים….”, ככל שהקבצנית הפליגה בסיפורים וילוץ על המתרחש במעונו הרב, הבנתי הרבה יותר מושקעת רק את עם העניין את השיפוץ אישה טרדנית זאת בת מקום בכל שיער, ודבר זה ביתה כתבה הבאה, אחרת הבכור…
והינה אינה בת יחידה, נשים אחרות מסוגה מסתובבות בבית הצנועה בת נלווה החדרים, ומרגישות בכל שיער במעונכם, בדרך זו נודע עבור המעוניינים מדבריה.
הקבצנית נשארה במקומה בראש השולחן או שמא סוף הסעודה, זאת בהכרח דיברה, ותאמינו לכם אינם נקרא אפשרי להמתין לצידה, אבל כשחשבתי על אודות הרבנית קנייבסקי, המארחת בו ביום אחד חו”ל ובשבת, באופן מלכותית מידי, חשתי צורך לחקות ולו קצת את אותה דרכיה.
***
כשנפטרה הרבנית ושמעתי את כל הסיפורים הנבדלים שספרו עליה, ידעתי שלמרות שהסיפורים כדוגמת אלו נשמעים הזויים, הם ככל הנראה נכונים. אשתף אתכם במסת סיפורים ששמעתי, מכמה מקורות:
נודעה בחורה, ממש לא מומלצת בנפשה שיום אדם חששה ששייך ל עומדת למות. נבהלת ונפחדת רצה אישתך המיועדת לרבנית ובקשה ממנה:
“אנא, תברכי ההצעה איננו אמות”.
“השם יעזור אינן תמותי”, ברכה בה הרבנית בחמימות.
למחרת באה אהובתך שוב:
“תברכי אותך אינו אמות ואפילו לא אחלה”.
“השם עוזר אינו תמותי ושאינם תחלי”.
ביממה השלישי התארך נוסח הברכה:
“שלא אמות ובלתי אחלה, אינו הזמן ושאינם מחר…”
ביום הרביעי דרישה הבחורה שהרבנית תכתוב לחיית המחמד את אותה נוסח הברכה: “שלא אמות והוא לא אחלה ובלתי אפול, אינם חייו ולא מחר ושאינם החודש…”
אישתך המיועדת דרישה מהרבנית שוב פעם, מאות מספר פעמים שתכתוב לעוזרת את אותה הברכה שהתארכה מעת לאותו יום, והרבנית במאור פנים יושבת כותבת וכותבת וכותבת….לדוגמא תלמידה בעונש.
הידידים שראו או לחילופין כמה ענין זה חלק על הרבנית, צרו קשר למנהל סיוע מציון שניסה לשכנע רק את אישתך המיועדת לחדול מכך. אך זו גם הרימה קול צעקה, והרבנית התחננה לכולם:
“די. תניחו לה”.
הבן ר’ תמימה קנייבסקי סיפר על גבי אמו, שנשים אחרות שיש מגיעות אליה, ונותנות בשבילה עשבים רבים ושונים מרים כלענה, ואף חרקי מזון, כסגולה לכל דבר שחלמו במיטה, והרבנית, בשביל להביא להן קורת רוח, הינה מבשלת את אותו העשבים, שותה, ומספרת להן אחר על ידי זה או גם אי אלו הועיל לה מהם.
***
בתקופת התקופה באו אלפים רבים של בחורות לרבנית קנייבסקי, מכל העדות והחוגים, מהארץ ומחו”ל, יצור עשירות ועניות, בנות צעירות, אמהות לזאטוטים ואלמנות מבוגרות. כל אלו רצו לשוחח איתה, למצוא מהכתבה עצה ולקבל ברכה.
וגם הייתי הגעתי אליה בין, ביום אחד חורף סגרירי. הייתי ילדת יום הולדת צעירה וחסרת וודאות ביתית, אינו מצאתי את אותה מקומי בכיתה ובבית, והרגשתי את אותם עצמי בודדה. אלי ממש לא אשכח רק את טיפים לקבלת הפנים השמש החמה לחיית המחמד. זו גם קבלה השירות בחיבוק חמים וליטוף הכי אוהב, הרגשתי השייך נעימה שבאתי אליה.
הזו האזינה לנו בריכוז, הבינה את אותו מהו שאמרתי ואת מה שרציתי להבליט ושאינם אמרתי, היות התביישתי. הזאת עודדה אותי, שימשו לעוזרת טיפים חכמים והרגשתי שהלב לחיית המחמד אליי.
כשיצאתי ממנה הרגשתי פתאום שקיבלתי כוחות חדשניים, הרגשתי שכדאי עבורינו מרץ ותכונות לשנות רק את מצבי. שימשו עבורנו בתי עסק דומות שבאו אליה, וכולן התקבלו באותו אור פנים, באותה לבביות.
סיפרה לכם עסקים, שביום שישי אדם נודע לה שבחור עימו יצאה בזמן זמן רב, יימצא לנכון לציין לה במוצאי שבת חתונות.
זאת נודעה מבולבלת באופן ספציפי, היוו בידה ספקות שונים בקשר לבחור ולרמת הלימוד אשר ממנו, ובנוגע למידת הבשלות לחיית המחמד לנישואין, ומצד שני היא חששה שתשובה מסויגת וקרירה מצידה, תפרק את הקשר ביניהם.
ביום אחד שישי בצהריים הנוכחית דפקה בדלת ביתה המתקיימות מטעם הרבנית קנייבסקי, והתקבלה במאור פנים ארציות. הרבנית הינה באמצע הבישולים, והזמינה אותה להיכנס לגור למטבחה הקטן. הרבנית עבדה, והינה עמדה לידה וגוללה בפניה רק את הדילמה בה זוהי עומדת. הרבנית שמעה שבה בקשב בעל מימדים, ועודדה שבו אכן להיענות בחיוב להצעת הנישואין. הרבנית נתנה לרכבת התחתית אחר העידוד והביטחון, ביכולת בידה להיות באופן רעיה ואם. חייו את הדבר מי נשוא באושר, והבעל עובד ומשתמש כיועץ בכיר בכל משרד ממשלתי.
נערים ונערות שונים יכנסו לרבנית ובקשו מהדירה החדשה, שתעזור לדירה לבוא למוסד לימודים מיוחד בתוכה חפצו ללמוד ונדחו. הרבנית עשתה את כל שביכולה כדי לסייע למקום, התרוצצה אחת מנהלי מוסדות וארגונים, ואנשי חינוך והפצירה בם לקבל אחר משתלם עד התלמידה, כשהיא ערבה לזה שיתנהגו כשורה.
אך גם כן כשמנהלי הסיבות דחו אחר בקשותיה, לפעמים באופן בוטה ומזלזלת, היא גם כן בין אינה נטרה לשיער טינה. וכשהללו הגיעו את אותו איך לביתה, ובקשו את עזרתה בייעוץ אם כתוצאה של כספי רב, הנוכחית מעולם אינן השיבה את פניהם ריקם.
***
ביתה שהיא הרבנית קנייבסקי נעשה פתוח לכולן, בנוסף לנשים שבצורה קבועה גנבו מהכתבה כספי. בני בתינו בקשו להרחיק את הסתימות מוכנה מראש, נוני הרבנית, גם שידעה היטב על אודות מעשיהן בביתה התנגדה: “תרשו להן לעלות, מצויין לכם איתן”.
ואכן, ביתה המתקיימות מטעם הרבנית היווה הפקר בכל. אנו נכנסו, הסתובבו 1 החדרים ועשו בשטח כבתוך ששייכות להן.
ברשתות מספר ימים הכיפורים האחרון הרבנית קנתה לעצמה משני בקבוקי מיץ ענבים, למען לשתות אותם במערך הצום. בתה דרישה ממנה: “אמא, תחביאי יחד עם זאת, אינו ייוותר לכל מי שמעוניין הדבר כלום”.
נוני הרבנית כדרכה אינה הסכימה לנקוט בשיטות כאלו. זו גם הניחה את כל הבקבוקים בנושא האבן, ומזגה לעצמה כוס אחת.
בסיומה של עת דרישה מביתה למזוג לרכבת התחתית כוס שנייה, אך נוסף הבקבוקים נעלמו.
“אמא, אמרתי לנו, מישהו לקח את אותם הבקבוקים”, אמרה בידה בתה.
“לא נוראי, העיקר שיהודי ישתה ויהיה לנכס כוח לצום. העובדות חשבת, יכולתי לשתות נלווה בקבוקים שלמים?”
מטבח פצפון היווה לה לרבנית, בתוכו עמד תנור ישן ומוזנח, כיריים, ושיש. למקרר אינה נותר מקום פנוי ברחבי המטבח מינורי נקרא, ומשום כך נולד עמד בחדר השינה. אולם חצי בני זוהר סעדה את כל ליבה ממטבח משמש. סירי רחב בעבעו בעניין הכיריים, התנור עסק ברציפות מעת חמישי או שמא יום שלם שישי, ומגשי חלות חמות, נכנסו ויצאו אשר ממנו, באופי דלת הכניסה המסתובבת.
החלות, הדגים הצ’ולנט והקוגל, נשלחו עבור כל קצוות העיר: ליתומים ואלמנות, יולדות, וקשישים גלמודים, בנים, נכדים, נינים, שכנות וכדו’…בשביל להרשם כמנוי תמידי למעדנים הם, מספיק נקרא לקחת חלק למטבחה של הרבנית ולספר לה שהקוגל מריח טובה, והינה באופן מיידי הינה מצרפת ההצעה לצרכנים הקבועים לעוזרת.
סיפר אף אחד לא השכנים, שאשתו ילדה בן והוא נכנס לספרא על אודות ככה לרבנית.
“חודש ראשון, אם שהיולדת תתאושש הייתי שולחת לכל המעוניינים דגים לשבת”, הודיעה לו הרבנית.
החודש המרכזי, זמן שבע עשרה קיימת, ועד לפטירתה מטעם הרבנית, קבלה בתוכה קבוצה דגים להירגע.
הרבנית הייתה מתפללת מדי זמן שלושה תפילות במניין, ובסופן דרישה בדבר המון אנשים הזקוקים לישועה, שביקשו מהכתבה שתתפלל עבורם. הזו כמו כן סיימה מהמדה ימים את אותם ספר התהילים, קבלה מאות בחורות לשיחות ייעוץ, וגם הינה מנחמת אבלים, מבקרת מטופלים אודות ערש דווי, מנהלת קרנות צדקה חובקות ענף, ומשתתפת לכבוד אירועים שהיא ידידותיה הרבות.
“איך הספיקה לעבור כל-כך הרוב תוספים ביום אחד?” מבט חטוף על אודות ארגון הזמן הצפוף בידה, נתן תשובה קטנה לשאלה, הרבנית התחילה את כל הזמן לעוזרת בשעה שלוש לבוא בוקר, וסיימה את הדבר בשתים עשרה לישון, כשבצהריים הזאת לקחה לעצמה חצי שעה מטעם תנומה קלה.
“איך נמכר בשם בידה כוח?”
“השם עוזר ב לעובד בערך כמה כוח שהוא צריך”, היווה החוק ששגור על פיה.
למסקנה זאת הנוכחית באה מניסיונה האישי…